משנה: וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא יֵצֵא גָמָל בַּמְּטוּטֶלֶת לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל וְכֵן שְׁאָר כָּל־ הַבְּהֵמוֹת. לֹא יִקְשׁוֹר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשׁוֹךְ. אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשׁוֹךְ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרוֹךְ: הלכה: וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא יֵצֵא גָמָל בַּמְּטוּטֶלֶת. כְּהָדָא כֵיפְה דְהִיא מַשְׁוִיָּא גַבִּינְתָא. עָקוּד. בְּיָדוֹ אַחַת. רָגוּל. בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו. לֹא יִקְשׁוֹר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשׁוֹךְ. אָמַר רִבִּי בָּא. מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. אִישׁ פְּלוֹנִי יָצָא לָעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בַּשַׁבָּת. אַסִּי אָמַר. לְכִלְאַיִם נִצְרְכָה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר. מִיָּדוֹ אָסוּר וּמִצַּוָּאר בְּהֵמַה מוּתָּר. שֶׁאֵין לִבְהֵמָה כָּרוּךְ אֶל צַוָּאר בְּהֵמָה אָסוּר. מְשׁוּלְשָׁל מִצַּוָּאר בְּהֵמַה מוּתָּר. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה תְּרֵיהוֹן בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מִיָּדוֹ אָסוּר וּמִצַּוָּאר בְּהֵמַה מוּתָּר. וְחוֹרָנָה מַחֲלִף. מָאן דָּמַר. מִיָּדוֹ אָסוּר. מִשּׁוּם מַשּׂוּי בַשַּׁבָּת. וּמִצַּוָּאר בְּהֵמַה מוּתָּר. שֶׁאֵין לִבְהֵמָה מַשּׂוּי בַשַּׁבָּת. וּמָאן דָּמַר מִיָּדוֹ מוּתָּר. מִפְּנֵי שֶׁאֵיפְשָׁר. וּמִצַּוָּאר בְּהֵמַה אָסוּר. שֶׁהוּא מְצוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ כָּמוֹהוּ. שֶׁנֶּאֱמַר לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַֽחֲמוֹרֶךָ כָּמֽוֹךָ. תַּנֵּי. טֶפַח מִיָּדוֹ לְצַוָּאר בְּהֵמָה אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מִיָּדוֹ אָסוּר וּמִצַּוָּאר בְּהֵמָה אָסוּר. טֶפַח מִיָּדוֹ לְצַוָּאר בְּהֵמָה אָסוּר. וְאֵי זוֹ הִיא שֶׁהוּא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְייָא. מָאן דַּעֲבִיד טַבָּאוּת נְגִיד לָהּ בְּהָדֵין סוּסְיָא סַרָקַייָא.
גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכׇל־הַנְּהָר֖וֹת הֶחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל׃הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכׇל־י֥וֹשְׁבֵי בָֽהּ׃לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃מקרא נחום פרק א פסוק ז
הַמִּקְפָּה וְהַחֲמִיטָה שֶׁל חֻלִּין וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה צָף עַל גַּבֵּיהֶן, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, לֹא פָסַל אֶלָּא הַשֶּׁמֶן. וְאִם חִבֵּץ, כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הַשֶּׁמֶן, פָּסָל: בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ שֶׁקָּרַם עָלָיו הַקִּפָּה, נָגַע טְבוּל יוֹם בַּקִּפָּה, חֲתִיכוֹת מֻתָּרוֹת. נָגַע בַּחֲתִיכָה, חֲתִיכָה וְכָל הָעוֹלִים עִמָּהּ, חִבּוּר זֶה לָזֶה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם חִבּוּר זֶה לָזֶה. וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל גַּבֵּי פְרוּסוֹת. מַעֲשֵׂה קְדֵרָה בַקִּטְנִיּוֹת, בִּזְמַן שֶׁהֵן פְּרוּדִים, אֵינָן חִבּוּר. בִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ, חִבּוּר. אִם הָיוּ גוּשִׁין הַרְבֵּה, הֲרֵי אֵלּוּ יִמָּנוּ. שֶׁמֶן שֶׁהוּא צָף עַל גַּבֵּי הַיַּיִן וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן, לֹא פָסַל אֶלָּא הַשֶּׁמֶן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם חִבּוּר זֶה לָזֶה: חָבִית שֶׁשָּׁקְעָה לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר. מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵינוֹ חִבּוּר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עַל גַּבָּהּ רוּם קוֹמָה וְנָגַע כְּנֶגֶד פִּיהָ, חִבּוּר: משנה טבול יום פרק ב משנה ז