משנה: שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְחוּיָן, לָעֲרֵלִים וְלַטְמֵאִים פָּסוּל. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו לַמּוּלִים וְלָעֲרֵלִים לַטְּמֵאִים וְלַטְּהוֹרִים כָּשֵׁר. שְׁחָטוֹ קוֹדֶם לַחֲצוֹת פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בֵּין הָעַרְבָּיִם. קוֹדֶם לַתָּמִיד כָּשֵׁר. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אֶחָד מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד. וְאִם נִזְרַק כָּשֵׁר׃ הלכה: מְנַיִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לְשׁוֹחְטוֹ לְאוֹכְלָיו. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ. אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּה. לְשׁוֹן סוּרְסֶי הוּא זֶה. כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. כּוֹס לִי אֶת הָטְּלֶה הַזֶּה. כֵּיצַד שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו. שְׁחָטוֹ לְשֵׁם חוֹלֶה לְשֵׁם זָקֵן שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹכַל כְּזַיִת. כֵּיצַד שֶׁלֹּא לִמְנוּייָו. שְׁחָטוֹ לְשֵׁם חֲבוּרָה אֲחֶרֶת. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁהַקָּטָן יֵשׁ לוֹ מִינְייָן לִפְסוֹל. הָדָא אָֽמְרָה. הָרָה נָתוּן בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וּשְׁחָטוֹ לִשְׁמוֹ פָּסוּל. הָדָא אָֽמְרָה. הָדָא מְסַייעָא לִדְרוֹמַיי. דִּדְרוֹמַיי אָֽמְרִין. אֵימוֹרִין שֶׁאָֽבְדוּ מְחַשֵּׁב לָהֶן כְּמִי שֶׁהֵן קַייָמִין. הָדָא אָֽמְרָה. שְׁחָטוֹ שֶׁתֹּאכַל מִמֶּנּוּ חֲצִי חֲבוּרָתוֹ פָּסוּל. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. תִּיפְתָּר שֶׂהָיוּ כוּלָּן חוֹלִין. אָמַר לֵיהּ. נִיתְנֵי לְשֵׁם בְּנֵי חֲבוּרָה פְסוּלִין. אָמַר לֵיהּ. בְּשֶׁהָיוּ שָׁם כְּשֵׁירִין וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם פְּסוּלִין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָה בְּשֶׁשְּׁחָטוֹ לְאוֹכְלָיו וְנִתְכַּפֵּר בּוֹ לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו. אֲבְל אִם שְׁחָטוֹ מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִתְכַּפֵּר בּוֹ לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו פָּסוּל. רִבִּי שִׂמְלַאי אֲתַא גַבֵּי רִבִּי יוֹנָתָן. אֲמַר לֵיהּ. אַלְפִּין אֲגָדָה. אֲמַר לֵיהּ. מְסוֹרֶת בְּיָדִי מֵאֲבוֹתַיי שֶׁלֹּא לְלַמֵּד אֲגָדָה לֹא לְבַבְלִי וְלֹא לִדְרוֹמִי. שֶׁהֵן גַּסֵּי רוּחַ וּמְעוּטֵי תוֹרָה. וְאַתְּ נְהַרְדָּעַאי וְדָר בְּדָרוֹם. אֲמַר לֵיהּ. אֱמוֹר לִי הָדָא מִילְּתַא. מַה בֵין לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. מַה בֵין לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו. אָמַר לֵיהּ. לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פְּסוּלוֹ מִגּוּפוֹ. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו פְּסוּלוֹ מֵאֲחֵרִים. לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל לָבוּר פְּסוּלוֹ מִתּוֹךְ הֶכְשֵׁירוֹ. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו אַתְּ יָכוֹל לָבוּר פְּסוּלוֹ מִתּוֹךְ הֶכְשֵׁירוֹ. לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ נוֹהֵג בְּכָל־הַקֳּדָשִׁים. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַפֶּסַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִן הָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר אַתְּ שְׁמַע תַּרְתֵּיי. דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַתְנִיתָה בְּשֶׁשְּׁחָטוֹ לְאוֹכְלָיו וְנִתְכַּפֵּר בּוֹ לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו. אֲבְל אִם שָׁחַט מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִתְכַּפֵּר בּוֹ לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו פָּסוּל. הֲרֵי פְסוּלוֹ מַחְמַת אֲחֵרִים וְאַתְּ יָכוֹל לָבוּר פְּסוּלוֹ מִתּוֹךְ הֶכְשֵׁירוֹ. וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. אֶלָּא כֵינִי. לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ נוֹהֵג בְּכָל־הַקֳּדָשִׁים. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַפֶּסַח. אָמַר רִבִּי אַבִּין. אִית לָךְ חוֹרִי. לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ נוֹהֵג בְּכָל־הָעֲבוֹדוֹת. לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִשְׁחִיטָה. לְאוֹכְלָיו כְּזֵיתִין וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו כְּזֵיתִין כָּשֵׁר. לְאוֹכְלָיו כְּזֵיתִין וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו כַּחֲצִי זֵיתִין כָּל־שֶׁכֵּן כָּשֵׁר. לְאוֹכְלָיו כַּחֲצִי זֵיתִין וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו כַּחֲצִי זֵיתִים מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם כְּשֶׁהָֽיְתָה הַמַּחֲשָׁבָה לַכּוֹשֶׁר תְּהֵא הַמַּחֲשָׁבָה לִפְסוּל. אִם אֵינָהּ הַמַּחֲשָׁבָה לִפְסוּל תְּהֵא הַמַּחֲשָׁבָה לַכּוֹשֶׁר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתַהָ אָֽמְרָה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה לַכּוֹשֶׁר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. לוֹכַל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת כָּשֵׁר. שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָֽרְפִין׃ שְׁחָטוֹ שֶׁנִּתְכַּפֵּר בּוֹ חֲצִי חֲבוּרָתוֹ. רִבִּי יוֹנָה פוֹסֵל. נַעֲשֶׂה כְמַתְפִּיס כַּפָּרַת אֵילּוּ לָאֵילּוּ. מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתכַּפֵּר לָאֵילּוּ לֹא נִתכַּפֵּר לָאֵילּוּ. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. כָּשֵׁר. בַּמַּחֲזוֹרָה תִינְייָנָא חֲזַר בֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִינְחָס. לֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי. כָּשֵׁר. אֲמַר לֵיהּ. הָא קְבִיעָה גַבָּךְ כְּמַסְמֵרָא. שְׁחָטוֹ קוֹדֶם לַחֲצוֹת פָּסוּל. [לְאַחַר חַצּוֹת] מִיַּד כָּשֵׁר. קוֹדֶם לַתָּמִיד כָּשֵׁר. וְתַנֵּי כֵן. יָכוֹל אִם קָדַם פֶּסַח לְתָמִיד לֹא יְאוּחַר הַתָּמִיד. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּעֲשֶׂה. רִיבָה. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה. פֶּסַח עַצְמוֹ כָשֵׁר. אִין תֵּימַר. פָּסוּל. כְּמִי שֶׁלֹּא קְדָמוֹ. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. דַּם תָּמִיד וְאֵיבָרָיו קוֹדְמִין לַפֶּסַח. וּפֶסַח לַקְּטוֹרֶת. וְהַקְּטוֹרֶת לְהַטָּבַת הַנֵּרוֹת. וָכָא אַתְּ אָמַר אָכֵן. אָמַר רִבִּי לָא. כָּאן בְּחַי וְכָאן בְּשָׁחוּט.
מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים, טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ:
וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים, זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ:
מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד. וְכֻלָּן אִם כִּוְּנוּ מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד, יֹאבֵדוּ:
משנה מועד קטן פרק ב משנה ד
כשהיה ר"ע מסדר הלכות לתלמידים אמר כל מי ששמע טעם על חבירו יבא ויאמר אמר לפניו ר"ש משום ר"א בר יהודה איש ברתותא לא נחלקו ב"ש וב"ה על שראה אחת בראשון ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים שאין זה זב גמור על מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק ובשלישי ראה אחת אמר לו [לא] כל הקופץ משתבח אלא הנותן את הטעם. אמר לפניו ר"ש כך אמרו ב"ה לב"ש מה לי כשראה שתים בתחלה ואחת בסוף אמרו להן כשראה אחת בתחלה ושתים בסוף ביטל יום הטהור את הראייה ויש בידו שתי ראיות כשראה שתים בתחלה ואחת בסוף הואיל ונזקק לספירת שבעה בטל הראייה את יום הטהור ויש בידו ג' ראיות חזר ר"ע להיות שונה כדברי ר"ש. ר"א בר' ינאי אומר משום ר"א חסמא לפני רבי לא נחלקו ב"ש וב"ה על שראה אחת בראשון ואחת בשני ובג' הפסיק וברביעי ראה אחת ועל שראה אחת בראשונה ובשני הפסיק ובשלישי וברביעי ראה שתים שאין זה זב גמור על מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק ובשלישי וברביעי ראה אחת אמר תלמיד אחד מתלמידי ר' ישמעאל לפני ר"ע משום ר' ישמעאל לא נחלקו ב"ש וב"ה על הרואה קרי בשני שהוא סותר את שלפניו ועל הרואה ברביעי שאין סותר אלא יומו על מה נחלקו על הרואה בשלישי.כל קרי מטמא בכהנים סותר בזב. זב מותר בתשמיש המטה בימי גמרו ולא סותר אלא יומו כיצד ראה לאור שמיני מונה בתחלה ומביא קרבן אחד ראה יום שמיני מונה בתחלה ומביא שתי קרבנות.תוספתא זבים פרק א תוס ד