משנה: אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה לֹא פָחוֹת וְלֹא יֶתֶר. וְלֹא יִמּוֹד אֶלָּא כְנֶגֶד לִבּוֹ. הָיָה מוֹדֵד הִגִּיעַ לְגַיְא אוֹ לְגָדַר מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִּדָּתוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לַתְּחוּם. אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, בָּזוֹ אָמַר רִבִּי דוֹסִתַי בֵּי רִבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקַדְּרִין בֶּהָרִים׃ הלכה: פיס׳ אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁלְחֲמִשִּׁים אַמָּה כול׳. כַּמָּה הִיא מִידַּת הַתְּחוּם. אַרְבָּעִים חֲבָלִים. לֹא פָחוֹת שֶׁהוּא נִמְתַּח וְנִשְׂכַּר. וְלֹא יֶתֶר. שֶׁהוּא נִקְמַז וּמַפְסִיד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְפִּשְׁתָּן. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּחֶבֶל שֶׁלְשַׁלְשֶׁלֶת . וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּחֶבֶל שֶׁלְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹשׁוּעַ. אֵין לָךְ מִידָּה שֶׁלְאֱמֶת אֶלָּא שַׁלְשֶׁ[לֶ]ת. אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה וְכָתוּב בַּנְּבִיאִים חֲבָלִים וּפְתִיל־פִּשְׁתִּ֥ים בְּיָד֖וֹ וּקְנֵ֣ה הַמִּידָּה. הָיָה מִמֶּנּוּ לַנַּחַל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אַמָּה. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְחַמִּשִּׁים אַמָּה וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה. וְחָרָנָה אָמַר. מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְחַמִּשִּׁים אַמָּה וְהַשְּׁאָר מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְאַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה הַנַּחַל צָר מִלְּמַעֲלָן וְרָחַב מִלְּמַטָּה. עַד חַמִּשִּׁים אַמָּה אַתְּ רוֹאֶה אוֹתוֹ כִּילּוּ מָלֵא עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְאִם לָאו אַתְּ רוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי מִיתְרַפֵּס וְעוֹלֶה מִתְרַפֵּס וְיוֹרֵד. הָיָה הַנַּחַל מְעוּקָּם. רִבִּי חַסְדַּיי אָמַר. מְצוֹפוֹת וּמְשַׁעֵר בָּהּ בְּעֵינָיו בַּמִּישֹׁר וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה כֵן בָּהָר. רִבִּי אַחַא רִבִּי חִינְנָא רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מִידְּה יוֹצְאָה בָהָר אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אָבוּנָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי יוּדָן מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רַב. הָעֶלְיוֹן כָּנֶגֶד רֹאשׁוֹ וְהַתַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד רַגְלָיו כָּל־עַמָּא מוֹדֵי שֶׁמְּקַדְּימִין . הָעֶלְיוֹן כָּנֶגֶד רֹאשׁוֹ וְהַתַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד מָתְנָיו כָּל־עַמָּא מוֹדֵי שֶׁמְּקַדְּדִין. מַה פְלִיגִין. כְּנֶגֶד לִבּוֹ רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְקַדְּדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין מְקַדְּדִין. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם מַר עוּקְבָּן. אֵין מְקַדְּדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁלְּחֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי זְעִידָא בְשֵׁם רַב חַסְדַּאי אֵין מְקַדְּדִין אֶלָּא בֶהָרִים וְלֹא בִמְקוֹם עֶגְלָה עֲרוּפָה. נִיחָא כְמָאן דְּאָמַר. אֶלֶף מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים תְּחוּם שַׁבָּת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים. כְּלוּם לָֽמְדוּ לִתְחוּם שַׁבָּת לֹא מִתְּחוּם עָרֵי הַלְוִיִים. לְעִיקָּר אֵין מְקַדְּדִין לַטְּפֵילָה מְקַדְּדִין. וּמָנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ קוֹבִרִין בִּתְחוּם עָרֵי הַלְּוִיִּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וּלְכֹ֖ל חַייָתָם: לַחַיִים נִיתְּנוּ. לֹא נִיתְּנוּ לִקְבוּרוֹת.
הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת, הֲרֵי בַעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, אֶלָּא בַעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִיָּה וּמְקָרֶה אֶת הָעֲלִיָּה, וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו: וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָנוּי בְּסֶלַע, וְגִנָּה אַחַת עַל גַּבָּיו, וְנִפְחַת, הֲרֵי בַעַל הַגִּנָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּפִּין. הַכֹּתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמָן, פָּטוּר, לְאַחַר הַזְּמָן, חַיָּב: מִי שֶׁהָיָה כֹתְלוֹ סָמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ וְנָפַל, וְאָמַר לוֹ פַּנֵּה אֲבָנֶיךָ, וְאָמַר לוֹ הִגִּיעוּךָ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו אָמַר לוֹ הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ, וְאָמַר לוֹ תֶּן לִי שְׂכָרִי, וְאָמַר לוֹ טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרֶךָ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו וְאָמַר לוֹ הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַמּוֹצִיא זֶבֶל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמּוֹצִיא מוֹצִיא וְהַמְזַבֵּל מְזַבֵּל. אֵין שׁוֹרִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֵין לוֹבְנִים לְבֵנִים. אֲבָל גּוֹבְלִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל לֹא לְבֵנִים. הַבּוֹנֶה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמֵּבִיא אֲבָנִים מֵבִיא וְהַבּוֹנֶה בּוֹנֶה. וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף מְתַקֵּן הוּא אֶת מְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי שְׁלשִׁים יוֹם: משנה בבא מציעא פרק י משנה ו
ג' ארצות לנשואין יהודה ועבר הירדן והגליל בד"א בזמן שהיה מיהודה וארס אשה מיהודה מגליל וארס אשה מגליל אבל אם היה מיהודה וארס אשה מגליל כופין [אותו] לצאת שע"מ כן נשאה אם אמר פלוני מיהודה נשאתי אשה [מגליל] אין כופין אותה לצאת [ובגליל] כופין אותו לצאת.מוציאין מעיר שרובה עובדי כוכבים לעיר שרובה ישראל ואין מוציאין מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים הוא רוצה לבא לא"י והיא אינה רוצה [לבא] כופין אותה לבא היא רוצה והוא אינו רוצה כופין אותו לבא הוא רוצה לצאת מא"י והיא אינה רוצה אין כופין אותה לצאת היא רוצה והוא אינו רוצה כופין [אותה שלא] לצאת.המוציא שטר בבל [גובה] עליו כסף בבל בא"י [גובה] עליו כסף א"י היה כתוב סתם מוציאו בבבל גובה עליו כסף בבל בא"י גובה עליו כסף א"י היה כתוב כסף סתם הרי זה גובה כל זמן שירצה משא"כ בכתובת אשה.תוספתא כתובות פרק יב תוס יד