משנה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ וְיֵשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד מוּשְׂכָּרִים בָּעִיר אִם יֵשׁ לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד אָסוּר אֵין לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד מוּתָּר. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ קוֹנָם לְבֵיתָךְ שֶׁאֲנִי נִכְנָס וְשָׂדָךְ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ מֵת אוֹ מְכָרָן לְאַחֵר מוּתָּר. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ מֵת אוֹ מְכָרָן לְאַחֵר אָסוּר. הלכה: כָּמָּה הִיא תְפִיסַת יָד. לְמַחֲצִית וְלִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. בֵּיתָךְ זֶה. מִשֵּׁם מַה אַתָּה תוֹפְשׂוֹ. מִשֵּׁם בֵּיתָךְ זֶה. נָפַל וּבְנָאוֹ הוּא. לֵית לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָאוֹמֵר לְיוֹרְשָׁיו. תְּנוּ בֵית חַתְנוּת לִבְנוֹ אוֹ בֵית אַרְמְלוּת לְבִתּוֹ. וְנָפַל. יוֹרְשִׁין חַייָבִין לִבְנוֹתוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ. קוֹנָם שֶׁאַתְּ נֶהֱנֶה לִי. אִם מֵת יִירָשֶׁנּוּ. בְּחַיַּי וּבְמוֹתִי. מֵת לֹא יִירָשֶׁנּוּ. [וְהָתַנֵּי. בְּחַיַּי. אִם מֵת יִירָשֶׁנּוּ. בְּמוֹתִי. אִם מֵת יִירָשֶׁנּוּ.] מַה בֵין לָהוּא דְאָמַר חָדָא חָדָא לָהוּא דְאָמַר תְּרֵיי תְּרֵיי. רַב יִרְמְיָה וְרִבִּי יוֹסֵי [בֵּן חֲנִינָה] תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. קוֹנָם הֲנָייַת נְכָסַיי אֵילּוּ עָלַי בְחַיַּי וּבְמוֹתִי. מִכֵּיוָן שֶׁאָמַר. אֵילּוּ. אָֽסְרָן עָלָיו בֵּין בַּחַיִים בֵּין לְאַחַר מִיתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּנִּינָן בִּנְדָרִים מַה דְלֹא תַנִּינָן בִּשְׁבוּעוֹת. קוֹנָם לְבֵיתָךְ שֶׁאֵינִי נִכְנָס. שָׂדָךְ שֶׁאֵינִי לוֹקֵחַ. מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר מוּתָּר. לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס. שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֵינִי לוֹקֵחַ. מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר אָסוּר. מִפְּנֵי שֶׁאָמַר. זֶה. הָא לֹא אָמַר. זֶה. אֲסָרוֹ עָלָיו בֵּין בַּחַיִּים בֵּין לְאַחַר מִיתָה.
אֱלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שָׁאַל לְרִבִּי נְהוֹרַיי מִפְּנֵי מַה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּעוֹלָמוֹ. אָמַר לוֹ לְצוֹרֶךְ נִבְרְאוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַבִּרְיוֹת חוֹטְאִין הוּא מַבִּיט בָּהֶן וְאוֹמֵר מַה אֵלוּ שֶׁאֵין בָּהֶן צוֹרֶךְ הֲרֵי אֲנִי מְקַייְמָן אֵלוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן צוֹרֶךְ לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לֵיהּ עוֹד יֵשׁ בָּהֶן צוֹרֶךְ זְבוּב לְצִרְעָה. פִּשְׁפֵּשׁ לָעֲלוּקָה. שַׁבְּלוֹן לְחַזִּיּוֹן. סְמָמִית לְעַקְרָב.עַל הַבְּרָקִים. רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חַסְדַּאי דַּיּוֹ פַּעַם אַחַת בְּכָל־יוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַה אֲנָן קַייָמִין אִם בְּטוֹרְדִין דַּיּוֹ פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם. אִם בְּמַפְסִיקִין מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. חֵייְלֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הֲדָא. הָיָה יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּשָּׂם כָּל־הַיּוֹם אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא אַחַת. אֲבָל אִם הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא נִכְנָס וְיוֹצֵא מְבָרֵךְ עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם. אָתָא אָמַר רִבִּי אָחָא וְרִבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אִם בְּטוֹרְדִין דַּיּוֹ פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם. אִם בְּמַפְסִיקִין מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכִּסֵּא אוֹ בְּבֵית סְפֵיקַרִיָּא אִם יָכוֹל לָצֵאת וּלְבָרֵךְ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר יֵצֵא וְאִם לָאו לֹא יֵצֵא. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעִי הָיָה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עָרוּם מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה בֵּיתוֹ כְּמוֹ מַלְבּוּשׁ וְיוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַחֲלוֹן וִיבָרֵךְ. הָיָה יוֹשֵׁב בְּמִגְדָּל עָרוּם מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ כְּמוֹ מַלְבּוּשׁ וְיוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַחֲלוֹן וִיבָרֵךְ.תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט הלכה ב
וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה נִבְּאִ֣ים לָהֶ֡ם יִהְי֣וּ מֻשְׁלָכִים֩ בְּחֻצ֨וֹת יְרוּשָׁלַ֜͏ִם מִפְּנֵ֣י ׀ הָרָעָ֣ב וְהַחֶ֗רֶב וְאֵ֤ין מְקַבֵּר֙ לָהֵ֔מָּה הֵ֣מָּה נְשֵׁיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם וּבְנֹתֵיהֶ֑ם וְשָׁפַכְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־רָעָתָֽם׃וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה תֵּרַ֨דְנָה עֵינַ֥י דִּמְעָ֛ה לַ֥יְלָה וְיוֹמָ֖ם וְאַל־תִּדְמֶ֑ינָה כִּי֩ שֶׁ֨בֶר גָּד֜וֹל נִשְׁבְּרָ֗ה בְּתוּלַת֙ בַּת־עַמִּ֔י מַכָּ֖ה נַחְלָ֥ה מְאֹֽד׃אִם־יָצָ֣אתִי הַשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְאִם֙ בָּ֣אתִי הָעִ֔יר וְהִנֵּ֖ה תַּחֲלוּאֵ֣י רָעָ֑ב כִּֽי־גַם־נָבִ֧יא גַם־כֹּהֵ֛ן סָחֲר֥וּ אֶל־אֶ֖רֶץ וְלֹ֥א יָדָֽעוּ׃ {ס} מקרא ירמיהו פרק יד פסוק יט