משנה: בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. יוֹצֵא הַגָּמָל בָּאִיפְסָר וְהַנָּקָה בַחֲטָם וְהַלִּיבְדְּקֵס בַּפְרוּמְבִּיָּא וְהַסּוּס בַּשֵׁיר וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִין בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִין בַּשֵּׁיר וּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן׃ הלכה: בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה כול׳. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוּסֵי מִשּׁוּם אָבִיו. אַרְבַּע בְּהֵמוֹת נִמְשָׁכוֹת בָּאִיפְסָר וְאֵילּוּ הֵן. הַסּוּס וְהַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. וְסִימָנָא וְכֵ֨ן תִּֽהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֨רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַֽחֲמ֔וֹר. רַב אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוּסֵי. לִיבְדְּקֵס. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִגְדֻּקָס. מָאן דָּמַר לִיבְדֻּקָס. עָל שֵׁם לוּבִים וְכוּשִׁים בְּמִצְעָדָֽיו. מָאן דְּמַר לִגְדֻּקָס. אַמְבַּטֵיס. מָהוּ אַמְבַּטֵיס. חֲמֹר סְלַק. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. גֵּרִים הַבָּאִים מִלּוּבִּי מָהוּ לְהַמְתִּין לָהֶן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בֶּן צְרוּיָה. מִן מָה דַנָן חֲמֵיי הַהֵן פוּלָא מִצְרִייָא כְדוֹן רְטִיב אִינּוּן צְווָחִין לֵיהּ לוּבִּי. כְּדוּ נְגִיב אִינּוּן צְווָחִין לֵיהּ פּוּל מִצְרִיי. הָדָא אָֽמְרָה. גֵּר מִלּוּבִּי צָרִיךְ לְהַמְתִּין ג׳ דוֹרוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. הוּא לוּבִּי הוֹא מִצְרִי. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי אוֹשַׁעְיָה הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּבְרֵי חֲכָמִים. כָּל־מִין פִּרְדּוֹת אֶחָד. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. כְּמַה דְתֵימַר לְעִנְייָן אִיסּוּר. וְכֵן כָּל־שְׁאָר הַבְּהֵמָה. לְעִנְייָן הֵיתֵר וְכֵן. הַסּוּס בַּשֵׁיר. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. כָּל־תַּכְשִׁיטֵי אָדָם טְמֵאִין וְתַכְשִׁיטֵי בְהֵמָה טְהוֹרִין. תִּיפְתָּר בָּעֲשׂוּיִין לְהַנּוֹתָן. וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶרֶץ. אֶלָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנֵּי. לֹא יְגָרֵר אָדָם אֶת הַמִּיטָּה וְאֶת הַכִּסֵּא וְאֶת הַסַּפְסָל וְאֶת הַקַּתֵידְרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶרֶץ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. דֶּלֶת גּוֹרֶרֶת מַחֲצֶלֶת גּוֹרֶרֶת קִינְקִילֹון גּוֹרֵר פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב. וְתַנֵּי כֵן. מַחֲצֶלֶת שֶׁהִיא קְשׁוּרָה וּתְלוּיָה בֶעָמוּד פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב. וּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן: תַּמָּן תַּנִּינָן. וְלֹא תִטְבֹּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. וְכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּאן בְּרָפִים. כָּאן בָּאֲפוּצִים.
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִפְּנֵי נְשָׁמָה יְתֵירָה, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵירָה נִיתְּנָה בּוֹ בָּאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״. כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת — וַי אָבְדָה נָפֶשׁ.בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן ״בְּרֵאשִׁית״ וִ״יהִי רָקִיעַ״. תָּנָא: ״בְּרֵאשִׁית״ בִּשְׁנַיִם, ״יְהִי רָקִיעַ״ בְּאֶחָד. בִּשְׁלָמָא ״יְהִי רָקִיעַ״ בְּאֶחָד — תְּלָתָא פְּסוּקֵי הָווּ. אֶלָּא ״בְּרֵאשִׁית״ בִּשְׁנַיִם, מַאי טַעְמָא? חַמְשָׁה פְּסוּקֵי הָוַיִין, וְתַנְיָא: הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה — אַל יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים!רַב אָמַר: דּוֹלֵג. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פּוֹסֵק. וְרַב דְּאָמַר דּוֹלֵג, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר פּוֹסֵק? קָסָבַר: כׇּל פְּסוּקָא דְּלָא פַּסְקֵיהּ מֹשֶׁה — אֲנַן לָא פָּסְקִינַן לֵיהּ.תלמוד בבלי תענית דף כז עמוד ב
משנה: הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ וֶאָֽמְרָה אָמַן מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ בָטֵל. הֲרֵינִי נְזִירָה וְאַתָּה וְאָמַר אָמַן אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.תלמוד ירושלמי נזיר פרק ד הלכה ב