משנה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב. וּמְכַסִּין אֶת הַפֵּירוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף. וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכֵן כַּדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת: הלכה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב כול׳. מַתְנִיתָה בְאוֹתוֹ הַגָּג. אֲבָל בְּגָג אַחֵר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה. אֲבָל אִם הָיָה שָׁוֶה מוּתָּר. תַּנֵּי. הָיָה שָׁם חַלּוֹן מַשְׁחִילִין דֶּרֶךְ חַלּוֹן. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. פּוֹרְסִין מַחֲצֶלֶת עַל גַּבֵּי שַׁיפוּף שֶׁל לְבֵינִים בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּירִבִּי יַנַּאי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ כְּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ כְלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹפִין עָלֶיהָ כְלִי. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְלִי נוֹגֵעַ בְּגוּפָהּ שֶׁלְּבֵיצָה. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. נָחִיל שֶׁלִּדְבוֹרִים פּוֹרְסִין עָלֶיהָ סַדִּין. בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה. וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מַה כְרָב. כִּשְׁמוּאֵל. כָּאן מִלְּמַעֲלָן כָּאן מִלְּמַטָּן. רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. חֲפֵי לְסוֹטוֹת אָסוּר לְטלְטְלָן. מְצַדְתְּא הַווְייָן פְרִיסִין וְהַוְייָן מִשְׁתַּרְפָן גַּו שִׁמְשָׁא. אַתּוֹן שָׁאֲלוּן לְרַב. מָהוּ מְטַלְטַלְתּוֹן. אֲמַר לוֹן. [אָסוּר לִיגַּע בְּהוֹן.] חַשְׁבִין עֲלֵיהוֹן מִתְנַנִּין תְּוֹחְתֵּי רֵאשֵׁיכוֹן וְשָׁרִי לְכוֹן מְטַלְטָלְּתוֹן. תַּנֵּי. חָבִית שֶׁלְטֵבֵל שֶׁנִּתְרוֹעֳעָה. מֶבִיא כְּלִי אַחֵר וְנוֹתְנוֹ תַחְתֶּיהָ. נִתְמַלֵּא. אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. זֹאת אֹמֶרֶת שֶׁעוֹשִׂין תַּקָּנָה לְמוּקְצֶה לְהַצִּילוֹ שֶׁלֹּא לְדַרְכּוֹ. וְהָא תַנֵּי. עַל הָעֲבֹט שֶׁלְעֲנָבִים. עַל הַמַּעֲטָן שְׁלְזֵיתִים [שֶׁמְּשָׁכָן.] לֹא יִטּוֹל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת. אָמַר רַב חִסְדָּא. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה טֵבֵל וְזֵה טֵבֵל. זֶה יֵשׁ לוֹ מוּקְצֶה וְזֶה אֵין לוֹ מוּקְצֶה. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁעוֹשִׂין תַּקָּנָה לְמוּקְצֶה לְהַצִּילוֹ שְׁלֹּא כְדַרְכּוֹ. [תַּנֵּי.] נֵר שֶׁכָּבָה מַצִּילִין אֶת שַׁמְנוֹ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. כָּבָה. מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לֹא אָמַר אֶלָּא לְטַלְטְלוֹ. הָא לְהַצִּיל מַצִּילִין. תַּנֵּי. נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת. נִתְמַלֵּא. שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. עָשׂוּ אוֹתוֹ כִּנְהָרוֹת וּמַעְייָנוֹת שְׁבָּאוּ מחוּץ לִתְחוּם לְתוֹךְ הַתְּחוּם. וְתַנֵּי כֵן. נְהָרוֹת וּמַעְייָנוֹת שֶׁבָּאוּ מִחוּץ לִתְחוּם לִתְחוּם. מְמַלֵּא מֵהֶן בַּשַּׂבָּת וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בִּיוֹם טוֹב.
אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַל־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽל׃צַר־לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים׃אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה׃ {פ}
מקרא שמואל ב פרק א פסוק כח
הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִים, לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵּיהֶן, יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, הֵן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכְלוּ, וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכֵלוּ. וְאִם לֹא יְדָעָהּ מִשֶּׁנַּעֲשָׂה פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכֵלוּ:
אֵיזֶהוּ פְצוּעַ דַּכָּא, כֹּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן. וּכְרוּת שָׁפְכָה, כֹּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד. וְאִם נִשְׁתַּיֵּר מֵהָעֲטָרָה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כָּשֵׁר. פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, מֻתָּרִין בְּגִיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת, וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלָּבֹא בַקָּהָל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג), לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה':
עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אֲסוּרִים, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֲבָל נְקֵבוֹתֵיהֶם מֻתָּרוֹת מִיָּד. מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָם אֲסוּרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר אֶת הַנְּקֵבוֹת מִיָּד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, קַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים, וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁאָסַר אֶת הַזְּכָרִים אִסּוּר עוֹלָם, הִתִּיר אֶת הַנְּקֵבוֹת מִיָּד, מְקוֹם שֶׁלֹּא אָסַר אֶת הַזְּכָרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּתִּיר אֶת הַנְּקֵבוֹת מִיָּד. אָמְרוּ לוֹ, אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל, וְאִם לַדִּין, יֵשׁ תְּשׁוּבָה. אָמַר לָהֶם, לֹא כִי, הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר. מַמְזֵרִין וּנְתִינִין, אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֶחָד זְכָרִים, וְאֶחָד נְקֵבוֹת:
משנה יבמות פרק ח משנה ד