משנה: נָכְרִי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן אִם יֶשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוָה אָסוּר אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה מוּתָּר. נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה וּמְדָדוֹ בַקָּנֶה הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בַקָּנֶה אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי חָבִית מְרוּתַּחַת בְּכָל־אֵילּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָֽמְרוּ יִמָּכֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ לַבּוֹר זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ׃ הלכה: נָכְרִי שֶׁנִּמְצָא כול׳. רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁיִהְיֶה לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר. אֲבָל אֵין לֹו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי הַחוֹב לַעֲמוֹד בַּגִּיתּוֹת וּבְגָרְנוֹת. הֲווֹן בָּעוּ מֵימַר. מָאן דָּמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. בְּתוֹךְ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. וּמָאן דָּמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. חוּץ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. וְלֹא כָךְ אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁנָּֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּטָהֳרוֹת כֵּן נָֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּיַיִן נֶסֶךְ. אֶלָּא כֵינִי. מָאן דָּמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. בְּתוֹךְ פִּישּׁוּט יָדַיִים. וּמָאן דָּמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. וּבִלְבַד חוּץ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁלְּנָכְרִי כול׳. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֲנִי כַפָּרַת רִבִּי שִׁמְעוֹן. אוֹ מַתִּיר בִּשְׁתִייָה אוֹ אוֹסֵר בַּהֲנָייָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרֵי בִשְׁתִייָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶך בִּזְרִיקָה. גּוּי מָהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בַּחֲמָתוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֲרַמָּייָא הֲוָה לֵיהּ קוּפִּין גַּו מַעֲצַרְתָּא. אֲתַא יִשְׂרָאֵל וּזְלַף בְּהוֹן חֲמַר. אֲתַא אֲרַמָּייָא קוֹלְתָהּ וּשְׁפָכוֹן לְגוֹבָה. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן. אָֽמְרֵי. אֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶך מֵחֲמָתוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. זֶה שֶׁמּוֹזֵג. בַּחַמִּין אָסוּר. בַּצּוֹנִין מוּתָּר. יָבוֹא עָלַי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מִיָּמַײ. רִבִּי יָסָא אֲזַל לְצוֹר. חַמְתּוֹן שְׁתַן חֲמַר וַחֲמִימִין וַאֲרַמָּייָא מְזַג. אֲמַר לוֹן. מַה שְׁרָא לְכוֹן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין סָכִין שֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם הֵקֵל בִּתְרוּמָה חֲמוּרָה, לֹא נָקֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַקַּל. אָמַר לָהֶם, מַה, לֹא, אִם הֵקֵל בִּתְרוּמָה הַחֲמוּרָה מְקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּכַרְשִׁינִים וּבְתִלְתָּן, נָקֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַקַּל מְקוֹם שֶׁלֹּא הֵקֵל בְּכַרְשִׁינִים וּבְתִלְתָּן:
תִּלְתָּן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תֵּאָכֵל צִמְחוֹנִים. וְשֶׁל תְּרוּמָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּטָהֳרָה, חוּץ מֵחֲפִיפָתָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְטֻמְאָה, חוּץ מִשְּׁרִיָּתָהּ:
כַּרְשִׁינֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יֵאָכְלוּ צִמְחוֹנִים, וְנִכְנָסִין לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצְאִין. נִטְמְאוּ, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, יִתְחַלְּקוּ לְעִסּוֹת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִפָּדוּ. וְשֶׁל תְּרוּמָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שׁוֹרִין וְשָׁפִין בְּטָהֳרָה, וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שׁוֹרִין בְּטָהֳרָה, וְשָׁפִין וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה. שַׁמַּאי אוֹמֵר, יֵאָכְלוּ צָרִיד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל מַעֲשֵׂיהֶן בְּטֻמְאָה:
משנה מעשר שני פרק ב משנה ה
אֲפִילוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם לַחֲמִשָּׁה אַחִים. וְדִכְװָתָהּ אֲפִילוּ בַּיִת אֶחָד לַחֲמִשָּׁה אַחִים. תַּמָּן אֵין כָּל־אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לֵישֵׁב בּוֹ. בְּרַם הָכָא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לְיּיַּבֵּם. מַה דָמֵי לָהּ. קִידֵּשׁ אִשָּׁה מֲעַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְשָׁלֵם הַזְּמָן בַּמִּלְחָמָה חוֹזֵר וּבָא לוֹ.תלמוד ירושלמי סוטה פרק ח הלכה ו