משנה: מִי שֶׁיָצָא לֵילֵךְ לְעִיר שֶׁמְּעָֽרְבִין בָּהּ וְהֶחֱזִירוֹ חֲבֵירוֹ הוּא מוּתָּר לֵילֵךְ וְכָל־בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל־שֶׁהוּא יָכוֹל לְעָרֵב וְלֹא עֵירֵב הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל׃ הלכה: פיס׳. מִי שֶׁיָצָא לֵילֵךְ לְעִיר. פָּתַר לַהּ תְּרֵין פְּּתָרִין. אָמַר. אֲנִי מְעָרֵב עָלֶיךָ וְעַל בְּנֵי קַרְתָּךְ. וְעִירֵב עַל בְּנֵי קַרְתֵּיהּ וְלֹא עִירֵב עֲלוֹי. הוּא אָסוּר לֵילֵךְ בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ וּמוֹתָּר בִּשְׁאָר כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבְּעִירוֹ. וְהֵן מוּתָּרִין בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ וַאֲסוּרִין בִּשְׁאָר כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבְּעִירָן. פָּתַר לָהּ פְּתַר חוֹרָן. אָמַר. אֲנָא מְעָרֵב עָלֶיךָ וְעַל בְּנֵי קַרְתָּךְ. וְלֹא עִירֵב לֹא עֲלוֹי ולֹא עַל בְּנֵי קַרְתֵּיהּ. הוּא מוּתָּר לֵילֵךְ בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ. שֶׁכְּבָר קָנוּ לוֹ רַגְלָיו מֵאֶתְמוֹל. וְהֵן אֲסוּרִין לֵילֵךְ בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ וּמוּתָּרִין בִּשְׁאָר כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבְּעִירוֹ.
משנה: הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ וָמֵת הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם אֵין לָאִישׁ גּוֹאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם וגו׳. הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם וָמֵת הַכֶּסֶף יִינָּתֵן לְבָנָיו וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה. נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וָמֵת אֵין הַיּוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָם שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֶן לוֹ יִהְיֶה.תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ט הלכה ט
יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ {ס} אֶֽחֱזוּ־לָ֙נוּ֙ שֻֽׁעָלִ֔ים שֻׁעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃מקרא שיר השירים פרק ב פסוק יז