משנה: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כָּל־הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הֶחָרוּבִים מִשֶּׁיְּשַׁלְשְׁלוּ וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיַגְרִעוּ וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיֵּנִיצוּ וּשְׁאָר כָּל־הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וְכָל־הָאִילָן כֵּיוָן שֶׁבָּא לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת מוּתָּר לְקוֹצְצוֹ. וְכַמָּה יְהֵא בְזַיִת וְלֹא יְקוֹצֶנּוּ רוֹבַע רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַזַּיִת. הלכה: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין כו׳. תַּנָּא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא חֲרוּבִין שִׁלְשׁוּלָן הוּא חֲנָטָן. גְּפָנִים מִשֶּׁיַגְרִיעוּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִשֶּׁיִּזְלְחוּ מַיִם. כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מַיִם יְזוּקוּ מָטָר לְאֵידוֹ. זֵיתִים מִשֶּׁיֵּנִיצוּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִשֶּׁהִכְנִיסוּ רוֹבַע. מַה רוֹבַע נֵץ אוֹ רוֹבַע זֵיתִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְאֵי דוּ נֵץ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רוֹבַע זֵיתִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי יִשַּׁל זֵיתֶיךָ. חַד לִתְלַת מֵאָה וְאַרְבָּעִין קִייֵם בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ מַגִּיד שֶׁלֹא נָשָׂא פִרְיוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּתְאֵינָה וַגֶּפֶן נָֽתְנוּ חֵילָם מַגִּיד שֶׁלֹא נָֽתְנוּ חֵילֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הַמֵּת בְּשֶׁבַע שְׁנֵי גוֹג אֵין לוֹ חֶלֶק לְעָתִיד לָבוֹא סִימָנָא דְּאָכַל פְּרֹטָּגַּמִּיָּא אֲכִיל מַשְׁתּוּתָא. שָׁמַע רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר וְיֵאוּת עַד כְּדוֹן אִית תְּתוּבָה לְעָֽלְמָא דְּאָתֵי. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִּבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי עֲתִידִין הֵן חֲבֵירִין לְהִתְיַגֵּעַ מִבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לְבָתַּי מִדְרָשׁוֹת מַה טַעֲמָא יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יִרְאֶה אֵל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן עַד יִרְאֶה אֵל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָֽמְרִין קְטַנֵּי גוֹיִם וְחַייְלוֹתָיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר לֹא חַייִן וְלֹא נְדוֹנִין וַעֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר וְיָֽשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ. מֵאֵימָתַי קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל חַייִן רִבִּי חִייָא רוֹבָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי חַד אָמַר מִשֶּׁיִּװָֽלְדוּ. וְחַד אָמַר מִשֶּׁיְּדַבְּרוּ. מָאן דְּאָמַר מִשֶּׁיִּװָֽלְדוּ יָבוֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה. וּמָאן דְּאָמַר מִשֶּׁיְּדַבְּרוּ זֶרַע יַעַבְדֶּנּוּ יְסוּפָּר לַײ֨ לַדּוֹר. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר מִשֶּׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲנוֹת אָמַן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מַה טַעֲמָא פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. תַּמָּן אָֽמְרִין מִשֶׁיִּמּוֹלוּ נָשָׂאתִי אֵימֶיךָ אָפוּנָה. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין מִשֶּׁיִּוָּֽלְדוּ וּלְצִיּוֹן יֹאמַר אִישׁ אִישׁ יוּלָּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶיהָ עֶלְיוֹן. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר אֲפִילוּ נְפָלִים מַה טַעֲמָא וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב. וּנְצִירֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב.
כיצד אומר שמא תאמר ראינוהו שרץ אחר חברו וסייף בידו נכנס מפניו לחנות נכנס אחריו לחנות ונכנסנו אחריו ומצאנהו הרוג וסייף ביד הרוצח ומטונף דם שמא תאמרו אם לאו מי הרגו אמר שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חברו וסייף בידו נכנס מפניו לחורבה ונכנס אחריו ונכנסתי אחריו ומצאתיהו הרוג והסייף ביד הרוצח והטיף דם נמתי לו רשע מי הרגו לזה אראה בנחמה אם לא או אני או אתה הרגנוהו אבל מה אעשה לך דאין דינך מסור בידי שהרי אמרה תורה (דברים י״ט:ט״ו) על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יומת המת אלא יודע מחשבות הוא יפרע מאותו האיש לא זז משם עד שנשכו נחש ומת.אדם נברא יחידי בעולם ולמה נברא יחידי בעולם שלא יהו צדיקים אומרים אנו בניו של צדיק ושלא יהו רשעים אומרים אנו בניו של רשע ד"א למה נברא יחידי שלא יהו משפחות מתגרות זו בזו ומה עכשיו שנברא יחידי מתגרות זו בזו אילו נברא שנים על אחת כמה וכמה ד"א למה נברא יחידי מפני הגזלנין והחמסנין ומה עכשיו שנברא יחידי גזלנין וחמסנין אילו נברא שנים על אחת כמה וכמה דבר אחר למה נברא יחידי להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שבחותם אחד ברא את כל העולם כולו ומחותם אחד יצאו חותמות הרבה שנאמר (איוב ל״ח:י״ד) תתהפך כחומר חותם וגו' מפני מה אין פרצופותיהן דומות זו לזו מפני הרמאים שלא יהא כל אחד ואחד קופץ בתוך שדה חבירו ובא על אשת איש שנאמר (שם) וימנע מרשעים אורם וגו' רבי מאיר אומר שינה מקום מראה פנים דעת וקול מראה פנים ודעת מפני החמסנין והגזלנין קול מפני הערוה.תוספתא סנהדרין פרק ח תוס ד
שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. הָא לְמַעֲלָה מֵעֲשָׁרָה אָסוּר. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָֽמְרָה. אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מֵעֲשָׁרָה מוּתָּר. דְּאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מֵעֲגָלוֹת לָמַד רִבִּי עֲקִיבָה. וָעֲגָלוֹת לֹא לְמַעֲלָה מֵעֲשָׁרָה אִינִּין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כֵּיצַד. אִית דְלָא תַנֵּי. כֵּיצַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אִית כָּאן כֵּיצַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל לֵית כָּאן כֵּיצַד.רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. זָרַק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְנִזְכַּר עַד שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה יֵעָשֶׂה כְמִי שֶׁנָּחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וִיְהֵא חַייָב שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי חוּנָה. לֹא חִייֵב רִבִּי עֲקִיבָה אֶלָּא עַל יְדֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד הַשְּׁנִייָה.רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְזָרַק לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה. רוֹאִין שֶׁאִם תִּפּוֹל אִם נָחָה בְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. וְאִם לָאו חַייָב. וְהָתַנֵּי שְׁמוּאֵל. מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּרְשׁוּת הַיָּחִיד בָּאֶמְצַע רוֹאִין שֶׁאִם תִּפּוֹל נָחָה בְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. וְאִם לָאו חַייָב. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מִצְטָרֶפֶת. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. רְשׁוּת הָרַבִּים מִצְטָרֶפֶת. אָמַר רִבִּי חוּנָה. תַּמָּן שֵׁאִם תִּפּוֹל קַרְקָע שֶׁתַּחְתֶּיהָ רְשׁוּת הַיָּחִיד. בְּרַם הָכָא שֵׁאִם תִּפּוֹל קַרְקָע שֶׁתַּחְתֶּיהָ רְשׁוּת הָרַבִּים.תלמוד ירושלמי שבת פרק יא הלכה א