משנה: זֶהוּ שֶׁאָֽמְרוּ הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר. שֵׁלֹּא אָֽמְרוּ מְעָֽרְבִין בַּפַּת אֶלָּא לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר שֶׁלֹּא יֵצֵא וִיעָרֵב בְּרַגְלָיו׃ הלכה: פיס׳. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה כול׳. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תֶּחֱשֶׁךְ כול׳. אִם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹ אֵינוֹ בַהֲלָכָה כול׳. זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ. הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו כול׳. רִבִּי מֵאִיר סָבַר. עִיקַּר עֵירוּב בַּכִּבָּר. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. בְּרַגְלָיו. לְהָקֵל עַל הֶעָנִי שֶׁאֵין לוֹ כִבָּר. וְרִבִּי יוּדָא אָמַר. עִיקַּר עֵירוּב בְּרַגְלָיו. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. בַּכִּבָּר. לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר שֶׁלֹּא יֵצֵא בְרַגְלָיו. אַף עַל גַּו דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. עִיקַּר עֵירוּב בְּרַגְלָיו. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵשֵׁב לוֹ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיֹאמַר. תִּקָּנֶה לִי שְׁבִיתָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. אֶלָּא יֵצֵא לוֹ חוּץ (לַשָׂדֶה) [לַתְּחוּם] וְיֹאמַר. תִּקָּנֶה לִי שְׁבִיתָה בְּמָקוֹם הַזֶּה. וּמַמְתִּין שָׁם עַד חָשֵׁיכָה. וְחוֹזֵר וּבָא לְעִירוֹ. וְתַנֵּי כֵן. מַעֲשֶׂה בְּמִשְׁפַּחַת בֵּית מַמָּה וּמִשְׁפַּחַת בֵּית גּוֹרְיוֹן מֵרוּמָה. שֶׁהָיוּ מְחַלְּקִין גְּרוֹגְרוֹת לָעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת. וְהָיוּ עֲנִיֵּי שִׁיחִין יוֹצְאִין וּמְעָֽרְבִין בְּרַגְלֵיהֶן. וּמַמְתִּינִים שָׁם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. וּלְמָחָר הָיוּ נִכְנָסִין וְאוֹכְלִין שָׁם וְחוֹזְרִין. וְכָל־מַה שֶׁהֵן עוֹשִׂין עַל פִּי חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין.
רִבִּי חַגַּי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מְנַחֵם בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי מְחַלְּלִין אוֹתוֹ מִדּוֹחַק. וְהָתַנִּינָן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת מִדּוֹחַק. הָא כֶסֶף עַל כֶּסֶף לֹא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי עָבַר וְחִילְּלוֹ מְחוּלָּל. רִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי עָבַר וְחִילְּלָן מְחוּלָּלִין.תַּנֵּי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמְּחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת כָּךְ מְחַלְּלִין זָהָב עַל הַכֶּסֶף. אָמַר לוֹ רִבִּי מִפְּנֵי מַה מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת שֶׁכֵּן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל הַזָּהָב. וִיחַלְּלוּ זָהָב עַל הַכֶּסֶף. אֵין מְחַלְּלִין זָהָב עַל נְחוֹשֶׁת. אָמַר לוֹ רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁכֵּן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶּׁלְזָהָב מְחַלְּלִין אוֹתוֹ עַל הַמָּעוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלֵם. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל כֶּסֶף וְאֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת.אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָֽמְרוּ בֵּית שַׁמַּי אֶלָּא בְסוֹף. אֲבָל בַּתְּחִילָּה אוֹף בֵּית שַׁמַּי מוֹדֵיי. מַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי כֶּסֶף וְלֹא זָהָב. וְאֵימָא כֶסֶף וְלֹא נְחוֹשֶׁת. וְהָתַנִּינָן הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְסָֽבְרִינָן מֵימַר כֵּינִי מַתְנִיתָא הַמְצָרֵף סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַאי כְדוֹן טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּאי. הִיא כֶסֶף הִיא נְחוֹשֶׁת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵּין בְּסוֹף בֵּית שַׁמַּי פְּלִיגִין. מַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. כֶּסֶף רִאשׁוֹן וְלֹא כֶסֶף שֵׁינִי. וְהָתַנִּינָן הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְסָֽבְרִינָן מֵימַר כֵּינִי מַתְנִיתָא הַמְצָרֵף סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַאי כְּדוֹן טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. כֶּסֶף עַד כְּדֵי כֶסֶף.תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ב הלכה ג
הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְסֵיפָא: עֲרֵיבָה שֶׁיָּרַד דֶּלֶף לְתוֹכָהּ, מַיִם הַנִּיתָּזִין וְהַנִּצָּפִין אֵינָן בְּ״כִי יוּתַּן״, וְשֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי זֶה בְּ״כִי יוּתַּן״.אֶלָּא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן.תָּנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: יוֹצֵא אָדָם בִּתְפִילִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. מַאי טַעְמָא? — כֵּיוָן דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא חַיָּיב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בַּתְּפִילִּין כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה. קַל וָחֹמֶר מִצִּיץ: מָה צִיץ שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אַזְכָּרָה אַחַת אָמְרָה תּוֹרָה ״וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד״ — שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ, תְּפִילִּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַזְכָּרוֹת הַרְבֵּה — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הִלְכָּךְ מִידְכָּר דָּכֵיר לְהוּ. תַּנְיָא, חֲנַנְיָא אוֹמֵר: חַיָּיב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּבִגְדוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבָּתִי לְשַׁבָּת.תלמוד בבלי שבת דף יב עמוד א