משנה: זֵיתִים שֶׁהִכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ חֲצִי לוֹג כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ כּוֹתֵשׁ בַּשָּׂדֶה וְכוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. וּשְׁאָר כָּל־פֵּירוֹת הָאִילָן כְּעוֹנָתָן לְמַעֲשְׂרוֹת כָּךְ עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית. הלכה: זֵיתִים שֶׁהִכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה כו׳. מַהוּ שְׁלִישׁ לוֹג. מַתְנִיתָא שֶׁהֵן עוֹשִׂין שְׁלֹשֶׁת לוּגִין לִסְאָה. כְּתִיב כִּי יוֹבֵל הִיא קוֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם וְגוֹמֵר. מַה הִיא קוֹדֶשׁ אַף תְּבוּאָתָהּ קוֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה מְנַשֵּׁק לְכִיפְתָא דְּעַכּוֹ וְאָמַר עָד כֹּה הִיא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי זְעִירָא עָבַר יוֹרְדְּנָא בְּמָנוֹי. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִתְעַגֵּל בַּהֲדָה אֵילוּסִיס דְּטִיבֵּרִיָּא. רִבִּי חִייָה רוֹבָה מַתְקַל כִּיפֵי. רִבִּי חֲנַנְיָה מַתְקַל גּוּשַׁייָא לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחָנֵּנוּ.
תַּמָּן תַּנִּינָן. כָּל־הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה נִתְחַייַב זֶה בַּחֲלִיפָיו. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ חֲמוֹר בְּשׁוֹר. הָא צִיבּוּר בְּצִיבּוּר לֹא קָנָה. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אֲפִילוּ צִבּוּר בְּצִיבּוּר קָנָה. רִבִּי אַבָּא בַּר מִינָה בְשֵׁם רַב. הַמַחֲלִיף אברוקלון בְּאמבורוקלון קָנָה.רִבִּי זֵירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לָזֶה פָרָה וְלָזֶה חֲמוֹר וְהֶחֱלִיפוּ זֶה בָּזֶה. וּמָשַׁךְ בַּעַל הַחֲמוֹר אֶת הַפָּרָה וּבָא בַּעַל הַפָּרָה לִמְשׁוֹךְ הַחֲמוֹר וּמְצָאָהּ שְׁבוּרָה. בַּעַל הַחֲמוֹר עָלָיו לְהָבִיא הָרְאָייָה שֶׁהָֽיָה חֲמוֹרוֹ שָׁלֵם בְּשָׁעָה שֶׁמָּשַׁךְ. מָאן דְלָא סְבַר הָא מִילְּתָא לָא סְבַר בִּנְזָקִין כְּלוּם. אָמַר רִבִּי זֵירָא. לֵינָה סְבַר הָדָא מִילְּתָא וְלֵינָה סְבַר בִּנְזָקִין כְּלוּם. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ כול׳. רִבִּי חוּנָה רִבִּי פִּינְחָס רִבִּי חִזְקִיָּה סָֽלְקוֹן גַּבֵּי רִבִּי יוֹסֵי לְגַדְּפָה. אָֽמְרִין קוֹמוֹי הָדָא וְאָמַר לוֹן. אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. וְלֹא הָאָב שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. וְתֵימַר הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. אוֹף הָכָא הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה.רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לָזֶה פָרָה וְלָזֶה חֲמוֹר וְהֶחֱלִיפוּ. מָשַׁךְ בַּעַל הַחֲמוֹר אֶת הַפָּרָה לֹא קְנָאָהּ. חֲמוֹר מָהוּ שֶׁתִּקָּנֶה. רִבִּי בָּא אָמַר. קָנָה. רִבִּי יָסָא אָמַר. לֹא קָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִית הָכָא מִילֵּי דְיוֹדֵי בָהּ רִבִּי יוֹסֵי. אָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ. פָּרָתִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמְכּוֹר. אָמַר לֵיהּ. בְּכַמָּה. אָמַר לֵיהּ. בְּח̇ דֵנָרִין. אֲזַל סָֽמְכֵיהּ גַּבֵּי טרפוניטיה. בְּצַפְרָא עֲבַר וְאַשְׁכְּחֵיהּ תַּמָּן קָאִים. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ עֲבִיד הָכָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא בָּעִי מֵיסַב דֵּינָרִין דְּאַסְמִיכְתָּנִי. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ בָּעֵי מִיזְבּוֹן לָךְ בְּהוֹן. אֲמַר לֵיהּ. חֲמוֹר. אֲמַר לֵיהּ. חֲמוֹרָךְ אֶצְלִי. מָשַׁךְ זֶה לֹא קָנָה זֶה מָשַׁךְ זֶה לֹא קָנָה זֶה. אֶלָּא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נִקְנֶה בְגוּפוֹ.תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ד הלכה א
הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִנִּיחַ לְגִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, וּלְגִינָה עַל הַדֻּלְבְּקִי, וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא, מַה שֶּׁעַל הַשֻּׁלְחָן, אָסוּר. וּמַה שֶּׁעַל הַדֻּלְבְּקִי, מֻתָּר. וְאִם אָמַר לוֹ הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה, אַף שֶׁעַל הַדֻּלְבְּקִי אָסוּר. חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת, אֲסוּרוֹת. סְתוּמוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיָגוּף וְתִגֹּב:
בַּלֶּשֶׁת גּוֹיִם שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת, אֲסוּרוֹת. סְתוּמוֹת, מֻתָּרוֹת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרוֹת, לְפִי שֶׁאֵין פְּנַאי לְנַסֵּךְ:
אֻמָּנִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נָכְרִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ בִּשְׂכָרָן, מֻתָּרִים לוֹמַר לוֹ תֵּן לָנוּ אֶת דָּמֶיהָ. וְאִם מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָן, אָסוּר. הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לַנָּכְרִי, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד, דָּמָיו מֻתָּרִין. מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָסַק, דָּמָיו אֲסוּרִין. נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְחָזַר וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אִם יֶשׁ בּוֹ עַכֶּבֶת יַיִן, אָסוּר. הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי, אֶת שֶׁעֵרָה מִמֶּנּוּ, מֻתָּר. וְאֶת שֶׁעֵרָה לְתוֹכוֹ, אָסוּר:
משנה עבודה זרה פרק ה משנה ח