משנה: אֵי זֶהוּ לֶקֶט הַנּוֹשֵׁר בִשְׁעַת הַקְּצִירָה. הָיָה קוֹצֵר קָצַר מְלֹא יָדָיו תָּלַשׁ מְלֹא קוּמְצוֹ. הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל לָאָרֶץ הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל לָעֲנִייִם. אַחַר הַיָּד וְאַחַר הַמַּגָּל לְבַעַל הַבַּיִת. רֹאשׁ הַיָּד וְרֹאשׁ הַמַּגָּל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לָעֲנִייִם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת. חוֹרְרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְשֶׁל אַחַר הַקּוֹצְרִים הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִייִם וְהַתַּחְתּוֹנִים לְבַעַל הַבַּיִת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לָעֲנִייִם שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. הלכה: תַּנִּי לֶקֶט קְצִירְךָ לֹא כָל־הַקּוֹצֵר בְּיָדוֹ. וְדִכְווָתֵיהּ פֶּרֶט כַּרְמְךָ לֹא כָל־הַפּוֹרֵט בְּיָדוֹ. רַב כַּהֲנָא וְרַב תַּחְלִיפָא. חַד אָמַר תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל. וְחָרָנָה אָמַר תּוֹךְ הַיָּד וַאֲפִילוּ לְאַחַר הַמַּגָּל. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִייִם בִּלְבָנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לְבַעַל הַבַּיִת בִּירוֹקִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לָעֲנִייִם שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְגוֹרֶן לָצֵאת בְּלֹא יְרוֹקִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יְהוּדָה בֶּן חַגְרָא הִיא. דְּתַנִּי גֵּר שֶׁנִּתְגַּייֵר וְהָֽיְתָה לוֹ קָמָה נִקְצֶרֶת עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייֵר פָּטוּר מִשֶּׁנִּתְגַּייֵר חַייָב. וְאִם סָפֵק פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא מְחַייֵב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא יִשְׂרָאֵל שֶׁעִיקָּרוֹ חַייָב סְפֵיקוֹ חַייָב וְגוֹי שֶׁעִיקָּרוֹ פָּטוּר סְפֵיקוֹ פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּךְ הָיָה רִבִּי מֵאִיר מֵשִׁיב אֶת רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא אֵין אַתְּ מוֹדֶה לִי שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּךְ הָיָה מֵשִׁיב רִבִּי מֵאִיר אֶת הַחֲכָמִים אֵין אַתֶּם מוֹדִים לִי שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. וּמְנַיִין שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן עָנִי וְעָשִׁיר הַצְדִיקוּהוּ בְּמַתְּנוֹתָיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיוֹנְךָ בְּרִיבוֹ. בְּרִיבוֹ אֵין אַתְּ מַטֵּהוּ. אֲבָל מַטֵּהוּ אַתְּ בְּמַתְּנוֹתָיו. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְכֹה זֹכֶה הוּא מַה שֶׁשִּׁינָּה לָנוּ רִבִּי תַּעֲזוֹב הַנַּח לִפְנֵיהֶן מִשֶׁלָּךְ. אָמַר רִבִּי לָא כְּתִיב לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה בֵּין מִדִּידָךְ בֵּין מִדִּידֵיהּ הַב לֵיהּ.
דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״וּקְרָאתֶם וּבְקֻצְרְכֶם״. אֵיזֶהוּ חַג שֶׁאַתָּה קוֹרֵא וְקוֹצֵר בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה חַג עֲצֶרֶת.אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹם טוֹב — קְצִירָה בְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי? אֶלָּא לָאו לְתַשְׁלוּמִין.וְאַף עַל גַּב דְּאִיתְּמַר דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אִצְטְרִיךְ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּאִי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא — הֲוָה אָמֵינָא: מָה תַּשְׁלוּמִין שֶׁל חַג הַמַּצּוֹת אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, אַף תַּשְׁלוּמֵי עֲצֶרֶת נָמֵי אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, קָמַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְאִי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב,תלמוד בבלי חגיגה דף יז עמוד ב
וַֽיהֹוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה־לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם ק֚וּם קְרָ֣א אֶל־אֱלֹהֶ֔יךָ אוּלַ֞י יִתְעַשֵּׁ֧ת הָאֱלֹהִ֛ים לָ֖נוּ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃מקרא יונה פרק א פסוק ז