משנה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר מִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחֲזִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל־נֶדֶר שֶׁיָּֽדְעוּ בוֹ הָרַבִּים לֹא יַחֲזִיר וְשֶׁלֹּא יָֽדְעוּ בוֹ הָרַבִּים יַחֲזִיר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל־נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם לֹא יַחֲזִיר וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְגָֽרְשָׁךְ וְגֵרְשָׁהּ וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע כול׳. וְתַנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ חֲכָמִים. הַמּוֹצִיא מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָנִים. לְאַחַר זְמָן נִמְצְאוּ הַדְּבָרִים בְּדֻאִים. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים בְּדֻאִים אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵירִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. תַּנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֵדֶר לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֵדֶר וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ וְנִמְצָא נֵדֶר בָּטֵל. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה הַנֵּדֶר בָּטֵל אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וְהַװְלָד מַמְזֵר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם הָיָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי נֵדֶר שֶׁלֹּא יָֽדְעוּ בוֹ רַבִּים הָיָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. בְּדִין הָיָה שֶׁאֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחֲזִיר. שֶׁהַזָּקֵן עוֹקֵר אֶת הַנֵּדֶר מֵעִיקָּרוֹ. מִפְּנֵי מַה אֶֽסְרוּ נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם. מִפְּנֵי נֵדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם.
לְרַב, מַאי שְׁנָא טְבוּל יוֹם — דַּחֲזֵי לְאוּרְתָּא? טְמֵא שֶׁרֶץ נָמֵי חֲזֵי לְאוּרְתָּא! מְחוּסָּר טְבִילָה.טְבוּל יוֹם נָמֵי — מְחוּסָּר הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ! שִׁמְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא.מְחוּסַּר כִּפּוּרִים נָמֵי — הָא מְחוּסַּר כַּפָּרָה! שֶׁקִּינּוֹ בְּיָדוֹ.תלמוד בבלי פסחים דף צ עמוד ב
הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְלֹא קָרָא שֵׁם, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, דַּיּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. הָיָה מְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה עַל עִסְקֵי גִטָּהּ וְקִדּוּשֶׁיהָ, וְנָתַן לָהּ גִּטָּהּ וְקִדּוּשֶׁיהָ וְלֹא פֵרֵשׁ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, דַּיּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, צָרִיךְ לְפָרֵשׁ:
הַמַּנִּיחַ אִסָּר וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ, וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יֹצֵא בְּפֻנְדְּיוֹן, אוֹכֵל עָלָיו עוֹד אִסָּר. הַמַּנִּיחַ פֻּנְדְּיוֹן וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ, וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּאִסָּר, אֹכֵל עָלָיו עוֹד פְּלָג. הַמַּנִּיחַ אִסָּר שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אוֹכֵל עָלָיו אַחַד עָשָׂר בְּאִסָּר וְאֶחָד מִמֵּאָה בְּאִסָּר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל עֲשָׂרָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּוַּדַּאי אַחַד עָשָׂר, וּבַדְּמַאי עֲשָׂרָה:
כָּל הַמָּעוֹת הַנִּמְצָאִים, הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין, אֲפִלּוּ דִּינַר זָהָב עִם הַכֶּסֶף וְעִם הַמָּעוֹת. מָצָא בְתוֹכָן חֶרֶשׂ וְכָתוּב עָלָיו מַעֲשֵׂר, הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר:
משנה מעשר שני פרק ד משנה י