משנה: בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִין אֶת הַכַּלְכָּלָה בְּבִיכּוֹרוֹת וּבִסְיָפוֹת וּבְאֶמְצַע הַקַּיִץ. הַמּוֹנֶה מְשׁוּבָּח וְהַמוֹדֵד מְשׁוּבָּח הִימֶּינּוּ וְהַשּׁוֹקֶל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן. הלכה: מִמִּי הוּא מְשׁוּבָּח. אָמַר רִבִּי הוּנָה מְשׁוּבָּח מִן הַתּוֹרֵם מִן הָעוֹמֵד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן וְהַשּׁוֹקֶל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן. אָמַר רִבִּי חִינְנָא תִּפְתָּר בִּשְׁלָשְׁתָּן וְלֵית אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם.
יְהַלְל֣וּ שְׁמ֣וֹ בְמָח֑וֹל בְּתֹ֥ף וְ֝כִנּ֗וֹר יְזַמְּרוּ־לֽוֹ׃כִּֽי־רוֹצֶ֣ה יְהֹוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָאֵ֥ר עֲ֝נָוִ֗ים בִּישׁוּעָֽה׃יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃מקרא תהלים פרק קמט פסוק ו
אֲמַר לֵיהּ אַטּוּ אֲנָא לָא יָדַעְנָא דְּמָתְווֹתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָא חָשֵׁיב אֶלָּא רַב גְּבִיהָא מֵאָרַגִּיזָא אָמַר בָּהּ טַעְמָא כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה עַל חֲבֵירוֹ וְדוֹמֵם שׁוֹכֵן עֲדֵי עַד עוֹשֶׂה לוֹ דִּיןאֲמַר לֵיהּ אֶלָּא מֵעַתָּה צִקְלָג וּמַדְמֵנָה וְסַנְסַנָּהּ הָכִי נָמֵי אֲמַר לֵיהּ אִי הֲוָה רַב גְּבִיהָא מִבֵּי אָרַגִּיזָא הָכָא הֲוָה אָמַר בָּהּ טַעְמָא רַב אַחָא מִבֵּי חוֹזָאָה אָמַר בַּהּ הָכִי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעֲקַת לְגִימָא עַל חֲבֵירוֹ וְדוֹמֵם שׁוֹכֵן בַּסְּנֶה עוֹשֶׂה לוֹ דִּיןאֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הוּנָא כְּלִילָא מְנָא לַן דְּאָסוּר אֲמַר לֵיהּ מִדְּרַבָּנַן דִּתְנַן בַּפּוּלְמוּס שֶׁל אַסְפַּסְיָינוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים וְעַל הָאִירוּסתלמוד בבלי גיטין דף ז עמוד א