משנה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּתִשְׁעָה בְאָב עוֹשִׂין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֵין עוֹשִׂין. וּבְכָל־מָקוֹם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּטֵלִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יַעֲשׂוּ כָל־אָדָם עַצמָן כְתַלְמִידֵי חֲכָמִים. הלכה: רִבִּי אָבוּן רִבִּי שִמְעוֹן בֶן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. כְּמַתְמִיַהּ. יַעֲשׂוּ כָל־אָדָם עַצמָן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. כָּל־עַצְמָן לֹא גָזְרוּ חֲכָמִים בְּטֵילָה בְתִשְׁעָה בְאָב.
משנה: שְׁנֵי אַחִין אֶחָד חֶרֶשׁ וְאֶחָד פִּיקֵּחַ נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי נוֹכְרִיּוֹת פִּקְחוֹת מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל הַפִּיקַּחַת מַה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת אוֹ חוֹלֵץ אוֹ מְייַבֵּם. מֵת פִּיקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת מַה יַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל הַפִּיקַּחַת כּוֹנֵס וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם.תלמוד ירושלמי יבמות פרק יד הלכה ו
אָמַ֜רְתִּי אַךְ־תִּֽירְאִ֤י אוֹתִי֙ תִּקְחִ֣י מוּסָ֔ר וְלֹֽא־יִכָּרֵ֣ת מְעוֹנָ֔הּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־פָּקַ֖דְתִּי עָלֶ֑יהָ אָכֵן֙ הִשְׁכִּ֣ימוּ הִשְׁחִ֔יתוּ כֹּ֖ל עֲלִילוֹתָֽם׃לָכֵ֤ן חַכּוּ־לִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לְי֖וֹם קוּמִ֣י לְעַ֑ד כִּ֣י מִשְׁפָּטִי֩ לֶאֱסֹ֨ף גּוֹיִ֜ם לְקׇבְצִ֣י מַמְלָכ֗וֹת לִשְׁפֹּ֨ךְ עֲלֵיהֶ֤ם זַעְמִי֙ כֹּ֚ל חֲר֣וֹן אַפִּ֔י כִּ֚י בְּאֵ֣שׁ קִנְאָתִ֔י תֵּאָכֵ֖ל כׇּל־הָאָֽרֶץ׃כִּֽי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לְעׇבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד׃מקרא צפניה פרק ג פסוק י