משנה: נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל־הַבְּהֵמוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בַּמֶּה דְבַרִים אֲמוּרִים בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה יָפֵר שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנוּוֶּלֶת. רִבִּי אוֹמֵר אַף בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה יָפֵר שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגוּלַּחַת. הלכה: נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים כול׳. מֵיפֵר לָהּ מִפְּנֵי שַׂעֲרָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יֹסֵא בֶּן חֲנִינָה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הוּא. הֵפֵר נְדָרֶיהָ. הֵיפֵר מַה שֶׁעָלֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ מֵיפֵר מַה שֶׁעָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מִשֶּׁנִּיתַּק מִלֹּא תַעֲשֶׂה לַעֲשֵׂה. רַבָּנִין אָֽמְרִין. וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן. אַחַר כָּל־הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֲפִילי אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי. אָמַר חִזְקִיָּה. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי בֵּבַי. בַּמֶּה דְבַרִים אֲמוּרִים בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה יָפֵר. שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנוּוֶּלֶת. הָא תִגְלַחַת טַהֲרָה אֵינָהּ מְנַװֶלֶת. מָאן דְּאִית לֵיהּ תִגְלַחַת אֵינָהּ מְנַװֶלֶת. לֹא רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן. אוֹף רִבִּי דִּכְװָתָהּ. רִבִּי אוֹמֵר. אַף בְּתִגְלַחַת יָפֵר. שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר. אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגוּלַּחַת. וְיֵימַר. אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנַוֶּלֶת וּמְגוּלַּחַת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי יוּדָה אֶלָּא בַחַטָּאת. שֶׁחַטָּאת פְּסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בַחַיִים אֵינָהּ נִמְסֶרֶת לַגְּבוֹהַּ אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה.
הָיְתָה מִתְכַּסָּה בִלְבָנִים, מְכַסָּהּ בִּשְׁחוֹרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְלֵי זָהָב וְקַטְלָיאוֹת, נְזָמִים וְטַבָּעוֹת, מַעֲבִירִים מִמֶּנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג) וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה:
בַּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. הִיא קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה, הַמָּקוֹם נִוְּלָהּ. הִיא גִלְּתָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה, הַמָּקוֹם גִּלָּה עָלֶיהָ. בַּיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָעֲבֵרָה תְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן, לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן. וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף לֹא פָלֵט:
שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז) וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו. אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בִשְׂעָרוֹ, לְפִיכָךְ נִתְלָה בִשְׂעָרוֹ. וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּילַגְשֵׁי אָבִיו, לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוֹנְבִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יח) וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב. וּלְפִי שֶׁגָּנַב שְׁלשָׁה לְבָבוֹת, לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טו) וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בוֹ שְׁלשָׁה שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח) וַיִּקַּח שְׁלשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם:
משנה סוטה פרק א משנה ט
הזפת שבכוס ושבצלוחית מתוכן חוצצות ומאחוריהן אינה חוצצות בד"א מבית האומן אבל מבית בעה"ב בין מתוכן בין מאחוריהן הרי זה חוצצת. בתמחוי ובקערה בין מתוכן בין מאחוריהן בין מבית האומן בין מבית בעה"ב הרי אלו חוצצין. המור והקימוץ בין בכוס בין בצלוחית בין בקערה ובין בתמחוי בין מתוכן בין מאחוריהן בין מבית האומן בין מבית בעה"ב הרי אלו חוצצין על הסנדל מתוכו למעלה חוצץ ולמטה אינו חוצץ ועל הספסל מלמעלה ומן הצדדין חוצץ ומלמטה אינו חוצץ. לכלוך הצואה שבכסא ושבקתדראות והמכובשים בין מתוכן בין מאחוריהן בין מלמטן ובין מן הצדדין הרי אלו חוצצין. על מטת של בעה"ב ר"ע אומר על הגשיש החיצון חוצץ על הפנימי אינו חוצץ על המטפחת של מפסלי אילנות ר"ע אומר אף על חלוקן. ר"ש אומר אף על שמנים כיוצא בהן. לחלוחית של שמרים שבכוס שבצלוחיות והמוך שבשיר ושבזוג והטיט והבצק שע"י הקרדום ושע"י המגריפה הרי אלו אינן חוצצין הגדילו הרי אלו חוצצין.כל ידות הכלים שהכניסן כדרכן הרי אלו אין חוצצין נתן זפת ושעוה בין במקום הניצוק הרי אלו אינן חוצצין. הכניסן שלא כדרכן הרי אלו חוצצין. נתן הזפת והשעוה בין במקום הנקב בין במקום הניצוק הרי אלו חוצצין. כל ידות הכלים שנשתברו כגון יד המגל ויד הסכין אם משמשין מעין מלאכתן ראשונה אין חוצצין ואם לאו חוצצין.מגל שנשברה ידה מסטה ולפנים אינה חוצצת מפני שהוא כבית הסתרים מסטה ולחוץ אם משמשת מעין מלאכתה אינה חוצצת. סירפה בגמי או במשהו הרי זו חוצצת סירפה בשרף הרי זו אינה חוצצת.תוספתא מקואות פרק ז תוס ה