משנה: אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה וּמוּתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ אֵשֶׁת סָרִיס שׁוֹתָה. עַל יְדֵי כָל־הָעֲרָיוֹת מְקַנִּין חוּץ מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. הלכה: אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה כול׳. דִּלֹּכֵן מָה אֲנָן אָֽמְרִין. שָׁתָת וְלֹא בָֽדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם טְהוֹרָה הִיא. אֲנִי אוֹמֵר. הַזְּכוּת תָּלָה לָהּ. נִיחָא כְּמָאן דְּאָמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְנִיכֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כֵּן אֲנָן קַייָמִין כְּשֶׁשָּׁתָת וְלֹא הָיוּ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. שֶׁלֹֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין בָּאֲנוּסָה אֶלָּא בִּמְפוּתָּה. וְזוֹ אֲנוּסָה הִיא. מָה אֲנוּסָה שֶׁבִּכְהוּנָּה כְּרָצוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. וּמְנַיִין שֶׁאוֹנְסִין פּוֹסְלִין בִּכְהוּנָּה בְּאֵשֶׁת אִישׁ. מָה אִם שְׁרָצִים הַקַּלִּים עָשָׂה בָהֶן אֶת הָאוֹנֶס כְּרָצוֹן. סוֹטָה חֲמוּרָה לֹא כָּל־שֶׁכֵּן. תַּנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָתָן. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. פְּרָט לְאוֹנְסִין. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר לֵיהּ. מַה תַּחַת אִישֵׁךְ לְרָצוֹן. אַף כָּאן לְרָצוֹן. וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה. [אֲסוּרָה]. הָא נִתְפָּשָׂה מוּתֶּרֶת. וְיֵשׁ לָךְ תְּפוּסָה בְיִשְׂרָאֵל וְהִיא אֲסוּרָה. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ שֶׁתְּחִילָּתָהּ בְּרָצוֹן וְסוֹפָהּ בְּאוֹנֶס. וְיֵשׁ לָךְ שֶׁאֵינָהּ תְּפוּסָה בְיִשְׂרָאֵל וְהִיא מוּתֶּרֶת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ שֶׁתְּחִילָּתָהּ בְּאוֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן. כְּהָדָא אִיתְּתָא אֲתַת לְגַבֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אָֽמְרָה לֵיהּ. נֶאֱנַסְתִּי. אָמַר לָהּ. וְלֹא עָרֵב לָךְ בְּסוֹף. אָֽמְרָה לֵיהּ. וְאִם יִטְבּוֹל אָדָם אֶצְבָּעוֹ בִדְבַשׁ וְיִתְּנֶנָּהּ לְתוֹךְ פִּיו בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לוֹ וּבְסוֹף אֵינוֹ עָרֵב לוֹ. וְקִיבְּלָהּ. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. פְּרָט לְאֵשֶׁת סָרִיס. וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ. לְרַבּוֹת אֶת הַסָּרִיס. חוּץ מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. [כְּקוֹף].
שחט בשתיקה ויצא הדם חוץ לקלעים וזרקו חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו ויצא הדם חוץ לקלעים וזרקו חוץ לזמנו הרי הוא כמות שהיה מועלין בבשר קדשי קדשים ואין מועלין באימורי קדשים קלים <וחייבים> [ואין חייבין] עליו משום פגול. נטמא הדם וזרקו חוץ לזמנו עדיין מועלין בבשר קדשי קדשים ואין מועלין באימורי קדשים קלים אבל חייבין עליו משום פיגול שהציץ מרצה על הטמא ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא. <השוחט> [שחט] בשתיקה ויצא בשר חוץ לקלעים וזרק את הדם חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו ויצא בשר חוץ לקלעים וזרק את הדם בשתיקה או ששחט חוץ לזמנו רבי אליעזר אומר הרי זה כמות שהיה מועלין בבשר קדשי קדשים ואין מועלין בבשר קדשים קלים ואין חייבין עליהם משום פגול ר"ע אומר הרצה הציץ על היוצא עדיין מועלין בבשר קדשים קלים ואין חייבין עליהם משום פגול. נטמא הבשר וזרק את הדם חוץ לזמנו הכל מודים שעדיין מועלין בבשר קדשי קדשים ואין מועלין באימורי קדשים קלים אבל חייבין עליהן משום פגול שהציץ מרצה על הטמאים ואינו מרצה לא על הלן ולא על היוצא.ר' אליעזר בן יעקב אומר דבר אחד מקולי בית שמאי ומחומרי ב"ה ב"ש אומרים שתי מתנות מכשירות ומפגלות בחטאת ומתנה אחת בכל הזבחים ב"ה אומרים אחד חטאת ואחד כל הזבחים מתנה אחת מכשרת ומפגלת כיצד נתן אחת בשחיטתה ונשפך הדם בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. שתים בשתיקה ונשפך הדם הכל מודים שהוא כשר. אחת חוץ לזמנו ונשפך הדם ב"ש אומרים פסול ואין בו כרת בית הלל אומרים פגול וחייבין עליו כרת. שתים חוץ לזמנו ונשפך הדם הכל מודים שפגול. אחת חוץ לזמנו ואחת חוץ למקומו בית שמאי אומרים פגול ואין בו כרת ב"ה אומרים פגול וחייבין עליו כרת. במה דברים אמורים בחטאת אבל בשאר כל הזבחים נתן אחת בשתיקה ונשפך הדם הכל מודים שהוא כשר אחת חוץ לזמנו ונשפך הדם הכל מודים שהוא פגול אחת חוץ לזמנו ואחת חוץ למקומו ונשפך הדם פסול ואין בו כרת במה דברים אמורים בזריקה אבל בשחיטה בקבול ובהילוך בין שחישב על הראשונה בין שחישב על האחרונה אפילו על שירי הדם חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת בד"א בדמים הניתנין בחוץ על מזבח החיצון אבל דמים הניתנין בפנים על מזבח הפנימי כגון ארבעים ושמונה של יום הכפורים ואחת עשרה של פר העדה ואחת עשרה של פר כהן משיח בין בשחיטה בין בקבול בין בהלוך בין שהוא חשב על הראשונה בין שחשב על האחרונה אפילו על אחת מהן חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת דברי רבי מאיר וחכ"א אין פגול בפנים.תוספתא זבחים פרק ד תוס ה
אָמַר רַב יוֹסֵף. אַף אֲנָן תַּנִּינָן כּוּלְּהֹן. יָם. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. לֹא סוֹף דָּבָר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּיָּם. אֶלָּא אֲפִילוּ זוֹרֵק בְּכָל־הַיָּם פָּטוּר. שֶׁכָּל־הַיָּם נִקְרָא כַרְמְלִית. בִּקְעָה. דְּתַנִּינָן. הַבִּקְעָה בִּימוֹת הַחַמָּה רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים רְשׁוּת (הַיָּחִיד) [הָרַבִּים] לְכָאן וּלְכָאן: אִם אוֹמֵר אַתְּ. רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָאן וּלְכָאן. לֹא תְהֵא טְעוּנָה הַקָּפַת כְּלֵי בְהֵמָה. וְתַנִּינָן. הִקִּיפוּהָ בִּכְלֵי בְהֵמָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. אִסְטְווָא. דְּתַנִּינָן. וְכֵן גְּשָׁרִין הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אַסְקוּפָּה. דְּתַנִּינָן. הַמּוֹצִיא אוֹכְלִין וּנְתָנָן עַל הָאַסְקוּפָּה. בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָן בֵּין שֶׁהוֹצִיאָן אַחֵר. פָּטוּר. שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. הָא אִם עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת חַייָב. בֶּן עַזַּאי אוּמֵר. אֲפִילוּ אִם עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת פָּטוּר. כַּרְמְלִית. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. כַּרְמֶל. רַךְ מָלֵא. אֵינוֹ לֹא לַח וְלֹא יָבֵשׁ אָלָּא בֵינוֹנִי. וְהָכָא אֵינָהּ לֹא רְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא כַרְמְלִית. אֵי זוֹ הִיא כַרְמְלִית. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן חָנוּתֵיהּ דְּבַר יוּסְטִינֵי. חָצֵר שֶׁלְּרַבִּים וּמְבוּאוֹת שֶׁאֵינָן מְפוּלָשִׁין אִם עִירְבוּ מוּתָּרִין. וְאִם לֹא עִירְבוּ אֲסוּרִין.רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב חִינְנָא בְשֵׁם רַב חֲנִינָה. סִימְטִיּוֹת שֶׁבֵּין הְעֲמוּדִים נִידוֹנִין כְּכַרְמְלִית. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִייָה בַּר יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. פִּירְחֵי הָעֲמוּדִים נִידּוֹנִין כְכַרְמְלִית. לָכֵן צְרִיכָה בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה. חִייָה בְרֵיהּ דְּרַב. כָּל־הַמְעַכֵּב דְּרִסָה בִּרְשׁוֹת הָרַבִּים נִידוֹנִין כְּכַרְמְלִית. רַבָּנִן דְּקַיְסוֹרִין אָֽמְרִין. אֲפִילוּ קוֹצִין אֲפִילוּ זְכוּכִית. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁאֵינָן גְּבוֹהִין שְׁלֹשָׁה.וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אִיסְקוּפָּה שֶׁאָֽמְרוּ רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה. אִין תֵּימַר. גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה. רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. אִין תֵּימַר. גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה. הָדָא דָּמַר רַב חִסְדָּא בְשֵׁם אַסִּי. קָנֶה נָעוּץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בְּשֶׁאֵינָהּ לֹא רְחָבָה אַרְבָּעָה וְלֹא גְבוֹהָה עֲשָׂרָה.תלמוד ירושלמי שבת פרק א הלכה א