שבת פרק ד-ג דפי תלמוד ירושלמי

משנה: אִם לֹא כִיסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. כִּיסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה מוּתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת: הלכה: נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם מַחֲזִירוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. נְטָלוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מַחֲזִירוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הְיּוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא אֲסוּרָה. וּמִכִּירָה לְכִירָה מוּתָּר. מִן הַהוּא דָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מְשָׁרֵת הָיִיתִי אֶת רִבִּי חִייָא הַגָּדוֹל וְהָיִיתִי מַעֲלֶה לוּ חַמִּין מִדִּיּיָטֵי הַתַּחְתּוֹנָה לַדִּיּיָטֵי הָעֶלְיוֹנָה וּמַחֲזִירָן לַכִּירָה. וָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ מִכִּירָה שֶׁהֲבָלָהּ מְמוּעָט לַכִּירָה שֶׁהֲבָָלָהּ מְרוּבֶּה מוּתָּר. מִכִּירָה לִטְמִינָה אָסוּר. מִטְּמִינָה לְכִירָה אָסוּר. מִטְּמִינָה לִטְמִינָה צְרִיכָה. נִתְגַּלֶּה מִבְּעוֹד יוֹם מְכַסֵּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם. נִתְגַּלֶּה מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מְכַסֵּהוּ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נִתְגַּלֶּה מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם. תַּנֵּי. אֵין טוֹמְנִין חַמִּין מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן כְּסוּת וְכֵלִים. כַּמָּה יְהֵא עֲלֵיהֶן וִיהֵא מוּתָּר לְכַסּוֹתָם. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אֲפִילוּ מַפָּה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁהוּא מוֹעִיל. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל־הַדְּבָרִים מוֹעִילִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. וְיֵאוּת. אִילּוּ מָאן דִּנְסַב מַרְטוּט וִיהַב לָהּ עַל רֵישֵׁיהּ בִּשְׁעַת צִינָּתָה דִּלְמָא לָא כְבִישׁ צִינְּתָה. כָּשֵׁם שֶׁאֵין טוֹמְנִין חַמִּין מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה כָּךְ אֵין טוֹמְנִין לֹא שֶׁלֶג וְלִא צוֹנִין. וְרִבִּי מַתִּיר. הָתִיב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא עַל הָדָא קַדְמִייָתָא. וְהָא תַנֵּי. מְמַלֵּא הוּא אָדָם אֶת הַקִּיתוֹן שֶׁלְּמַיִם וְנוֹתֵן תַּחַת הַכַּר אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת: אֶלָּא כִרִבִּי. דְּרִבִּי מַתִּיר. כָּאן לְשָׁעָה כָּאן לִשְׁהוֹת.