משנה: כָּל־הָאֲסוּרִין לָבוֹא בַקָּהָל מוּתָּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר װַדָּאָן בְּוַדָּאָן מוּתָּר וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן וּסְפֵיקָן בְּוַדָּאָן וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן אָסוּר. וְאֵילּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת שְׁתוּקִי אֲסוּפִי וְכוּתִי. הלכה: כָּל־הָאֲסוּרִין לָבוֹא בַקָּהָל כול׳. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. כְּלָלָא. פְּצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל מוּתָּר לוֹ לִישָּׂא מַמְזֶרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד פְּסוּל מִשְׁפָּחָה. הָא פְּסוּל גּוּף לֹא. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הָדָא. דְאָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל. אֲבָל פְּצוּעַ דַּכָּא כֹהֵן כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. כֹּהֵן בָּרוּר אָסוּר לוֹ לִישָּׂא גִיּוֹרֵת. אַף הָכָא יִשְׂרָאֵל בָּרוּר אָסוּר לוֹ לִישָּׂא מַמְזֶרֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי אִימִּי תַּנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב גְּבוּלָייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא מַמְזֶרֶת כְּדֵי שֶׁיְכַלּוּ מַמְזֵירִין מִן הָעוֹלָם. וְדִכְװָתָהּ עֲמּוֹנִי לֹא יִשָּׁא עֲמּוֹנִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַל דְּרַבָּנִין צְרִיכָה. אִין יִסְבּוֹר רִבִּי יְהוּדָה גֵּירִים פְּסוּלִים בִּקְהַל י֙י אִינּוּן. לִישָּׂא עֲמּוֹנִית אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁהוּא קְהַל י֙י אֶצְלוֹ. לִישָּׂא מִצְרִית אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁהוּא קְהַל י֙י אֶצְלָהּ. אָמַר רִבִּי מִתַּנְייָה. מְשַׁחְרְרִין שִׁפְחָה וּמַשִּׂיאִין לוֹ. וְדִכְװָתָהּ מִצְרִי לֹא יִשָּׂא מִצְרִית. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. תַּנֵּי רִבִּי אַבָּהוּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמָר רִבִּי יְהוּדָה. בִּנְיָמִין גֵּר מִצְרִי הָיָה מִתַּלְמִידֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר. אֲנִי גֵּר מִצְרִי נָשׂוּי גִיּוֹרֶת מִצְרִית. בְּנִי בֶן גֵּר מִצְרִי וַאֲנִי מַשִּׂיאוֹ לְגִיּוֹרֶת מִצְרִית. וְנִמְצָא בֶּן בְּנִי כָשֵׁר לָבֹא בְקָהָל. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָא. לֹא בְנִי. אֶלָּא אַף אַתָּה הַשִּׂיאוֹ לְבַת גִּיּוֹרֶת מִצְרִית כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת מִיכָּן. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי לִעֶזֶר דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל י֙י. בְּקָהָל בָּרוּר אֵינוֹ בָא. בָּא הוּא בִקְהַל סָפֵק. תַּמָּן תַּנִּינָן. סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן יוֹצִיא וְהַװְלָד כָּשֵׁר וְחַייָבִין אָשָׁם תָּלוּי. תַּנֵּי. הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר לִהְיוֹת כֹּהֵן וְהַשֵּׁינִי מַמְזֵר בְּסָפֵק. רִבִּי אֱלִעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אֵין מַמְזֵר בְּסָפֵק. מוֹדֶה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בִּסְפֵק כּוּתִים וּבִסְפֵק חַלָּלִים. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שְׁמוֹנֶה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר תִּשְׁעָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין עֲשָׂרָה.
וְסֻגְּר֤וּ דְלָתַ֙יִם֙ בַּשּׁ֔וּק בִּשְׁפַ֖ל ק֣וֹל הַֽטַּחֲנָ֑ה וְיָקוּם֙ לְק֣וֹל הַצִּפּ֔וֹר וְיִשַּׁ֖חוּ כׇּל־בְּנ֥וֹת הַשִּֽׁיר׃גַּ֣ם מִגָּבֹ֤הַּ יִרָ֙אוּ֙ וְחַתְחַתִּ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְיָנֵ֤אץ הַשָּׁקֵד֙ וְיִסְתַּבֵּ֣ל הֶֽחָגָ֔ב וְתָפֵ֖ר הָֽאֲבִיּוֹנָ֑ה כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־בֵּ֣ית עוֹלָמ֔וֹ וְסָבְב֥וּ בַשּׁ֖וּק הַסּוֹפְדִֽים׃עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־[יֵרָתֵק֙] (ירחק) חֶ֣בֶל הַכֶּ֔סֶף וְתָר֖וּץ גֻּלַּ֣ת הַזָּהָ֑ב וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד֙ עַל־הַמַּבּ֔וּעַ וְנָרֹ֥ץ הַגַּלְגַּ֖ל אֶל־הַבּֽוֹר׃מקרא קהלת פרק יב פסוק ז
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, מֻתֶּרֶת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אֲסוּרָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים:
שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי, אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, לָמָה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ. אָמְרוּ לָהֶן, אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין, הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים. אָמְרוּ לָהֶן, אִם כֵּן, יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ וְיַנִּיחַ דָּבָר שֶׁצֹּרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ. אָמְרוּ לָהֶן, אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאוֹמְרִים, תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת, שֶׁהֲרֵי הֵן לֹא בָטָלוּ:
לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַגּוֹי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ. וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ, עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר, מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:
משנה עבודה זרה פרק ד משנה ט