משנה: פֵּיאָה אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדּוּמוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רְעֵהוּ. שָׁלוֹשׁ אוֹבָּעְיוֹת בַּיּוֹם בְּשַׁחַר וּבְחַצּוֹת וּבְמִנְחָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ. שֶׁל בֵּית נָמֶר הָיוּ מַלְקִיטִין עַל הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל־אוֹמָן וְאוֹמָן. הלכה: מַהוּ אֹבָּעְיוֹת אָמַר רִבִּי בּוֹן דְּתֵימַר אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂיו נִבְּעוּ מַצְפּוּנָיו. בְּשַׁחַר וּבְחַצּוֹת וּבְמִנְחָה. בְּשַׁחַר מִפְּנֵי הַמֵּנִיקוֹת. וּבְחַצּוֹת מִפְּנֵי הַתִּינוֹקוֹת. וּבְמִנְחָה מִפְּנֵי הַנְּמוּשׁוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף מוֹסִיף. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ. הָא אִם רָצָה לִפְחוֹת אֵינוֹ פּוֹחֵת. שֶׁל בֵּית נָמֶר הָיוּ מַלְקִיטִין אוֹתָהּ עִם הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל אוּמָן וְאוּמָן. תַּנִּי אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַזְכִּירִין אוֹתָן לִגְנַאי וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח. מַזְכִּירִין אוֹתָן לִגְנַאי שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין פֵּיאָה אֶחָד מִמֵּאָה. וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח שֶׁהָיוּ מַלְקִיטִין עַל הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל אוּמָן וְאוּמָן. תַּנִּי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי חֲמִשָּׁה דְּבָרִים לֹא יִתֵּן אָדָם פֵּיאָה אֶלָּא בְסוֹף שָׂדֵהוּ. מִפְּנֵי גֶּזֶל עֲנִייִם. וּמִפְּנֵי בִיטּוּל עֲנִייִם. וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִין. וּמִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וּמִשּׁוּם שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָֽׂדְךָ. מִפְּנֵי גֶּזֶל עֲנִייִם כֵּיצַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם הַשָּׁעָה פְּנוּיָה וְיֹאמַר לִקְרוֹבוֹ עָנִי בֹּא וְטוּל לָךְ אֶת הַפֵּיאָה. מִפְּנֵי בִיטּוּל עֲנִייִם כֵּיצַד שֶׁלֹּא יְהוּ עֲנִייִם יוֹשְׁבִין וּמְשַׁמְּרִין כָּל־הַיּוֹם וְאוֹמְרִים עַכְשָׁיו הוּא נוֹתֵן פֵּיאָה עַכְשָׁיו הוּא נוֹתֵן פֵּיאָה אֶלָּא יֵלְכוּ וִילַקְּטוּ בְשָׂדֶה אֲחֶרֶת וְיָבוֹאוּ בִשְׁעַת הַכִּילּוּי. מִפְּנֵי הָרַמָּאִין כֵּיצַד שֶׁלֹּא יֹאמַר כְּבָר נָתַתִּי וִיהֵא בּוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה וּמוֹצִיא אֶת הָרָע. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן כֵּיצַד שֶׁלֹּא יְהוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים אוֹמְרִים רְאוּ הֵיאַךְ קָצַר אִישׁ פְּלוֹנִי שָׂדֵהוּ וְלֹא הִנִּיחַ פֵּיאָה לָעֲנִייִם. וּמִשּׁוּם שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָֽׂדְךָ. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה היתה ניזונית מנכסיו וצריכה רפואה הרי היא כמזונות רשב"ג אומר רפואה שיש לה קצבה [נתרפא מכתובתה ושאין לה] קצבה הרי היא כמזונות היו שני בצורת ואמר לה טלי גיטיך וכתובתיך צאי ופרנסי את עצמיך הרשות בידו.לא כתב לה בנין דכרין דיהויין לך מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך יתיר על חולקיהון דעם אחוהון חייב שהוא תנאי ב"ד כל הארצות כותבין כאנשי ירושלים.נושא אדם אשה ופוסק עמה על מנת שלא לזון על מנת שלא לפרנס ולא עוד אלא שפוסק [עמה] ע"מ שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה מעשה ביהושע בנו של ר"ע שנשא אשה ופסק עמה ע"מ שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה [היו] שני בצורות [עמדו וחלקו] התחילה קובלת עליו לחכמים וכשבא לבית דין אמר להם היא נאמנת עלי יתר מכל אדם אמרה להם ודאי כך התנה עמי אמרו לה חכמים אין כלום אחר הקיצה.תוספתא כתובות פרק ד תוס ח וַתִּיטַ֨ב הַנַּעֲרָ֣ה בְעֵינָיו֮ וַתִּשָּׂ֣א חֶ֣סֶד לְפָנָיו֒ וַ֠יְבַהֵ֠ל אֶת־תַּמְרוּקֶ֤יהָ וְאֶת־מָנוֹתֶ֙הָ֙ לָתֵ֣ת לָ֔הּ וְאֵת֙ שֶׁ֣בַע הַנְּעָר֔וֹת הָרְאֻי֥וֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְשַׁנֶּ֧הָ וְאֶת־נַעֲרוֹתֶ֛יהָ לְט֖וֹב בֵּ֥ית הַנָּשִֽׁים׃לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מׇרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃ {ס}        וּבְכׇל־י֣וֹם וָי֔וֹם מׇרְדֳּכַי֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ לִפְנֵ֖י חֲצַ֣ר בֵּית־הַנָּשִׁ֑ים לָדַ֙עַת֙ אֶת־שְׁל֣וֹם אֶסְתֵּ֔ר וּמַה־יֵּעָשֶׂ֖ה בָּֽהּ׃מקרא אסתר פרק ב פסוק יב קודםהבא