משנה: הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵירְשָׁהּ אֵרְסָהּ וְנִתְאַלְמְנָה כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלּוֹ. הִישִּׂיאָהּ וְגֵירְשָׁהּ הִישִּׂיאָהּ וְנִתְאַרְמְלָה כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלָּהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב. אָֽמְרוּ לֹו מִשֶׁהִשִּׁיאָהּ אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ. הלכה: הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מָצוּי לִיתֵּן לְבִתּוֹ בְּעַיִן יָפָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע לָמַד רִבִּי מֵאִיר. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. זִינְתָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ מִשֶּׁבָּֽגְרָה הוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע. הוּא אֵינוֹ לוֹקֶה וְאֵינוֹ נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע אֶלָּא אוֹ הִיא אוֹ זוֹמְמֶיהָ מַקְדִימִין לְבֵית הַסְּקִילָה. רִבִּי מָנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הַגַּע עַצְמָךְ. הוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע עוֹדָהּ נַעֲרָה וּבָֽגְרָה. אָמַר לֵיהּ. שָׁמַעְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לְאָבִיהָ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא. וְתַמְיָה אֲנִי הֵךְ רַבָּנִיו מְדַמּוּ כְּתוּבָּה לִקְנָס. וְלֹא דָמֵי. דּוּ כְּתוּבָּה מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה וּקְנָס בַּסּוֹף. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אָמַר לֵיהּ. וּמִי יֹאמַר לָךְ. וַאֲפִילוּ קְנָס מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא. וְאַתְיָא דְּרִבִי מָנָא כְּרִבִּי יִרְמְיָה וּכְרִבִּי יוֹסֵי בַּר זְעִירָא.
אָמַר. מְשַׁלֵּם אֲנִי. חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא שָׁלַח בּוֹ יָד. אָמַר. נִשְׁבָּע אֲנִי. וְרָאָה אוֹתָן שֶׁמְגַלְגְּלִין עָלָיו שְׁבוּעוֹת אֲחֵרוֹת וְחָזַר וְאָמַר. מְשַׁלֵּם אֲנִי. חוֹשְׁשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא חִייְבָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה שְׁבוּעָה לְהַחֲמִיר עָלָיו אֶלָּא לְהָקֵל. שֶׁאִם רָצָה לְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם וְאִם רָצָה לִישָּׁבַע יִשְׁבָּע. הָיוּ לוֹ עֵדִים שֶׁנִּגְנְבָה בְאוֹנֶס הָדָא הִיא דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הַמּוֹכֵר קְנָסָיו לְאַחֵר לֹא עָשָׂה כְּלוּם. הָיוּ לוֹ עֵדִים שֶׁנִּגְנְבָה בִפְשִׁיעָה הֲרֵי הוּא בִכְלָל יְשַׁלֵּם. וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הַגְּנֵיבָה לְמִי מְשַׁלֵּם. לָרִאשׁוֹן אוֹ לַשֵּׁינִי אוֹ לִשְׁנֵיהֶן.תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ג הלכה א
יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לְבוֹר, כֻּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, יִמָּכֵר כֻּלּוֹ לְנָכְרִי, חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ:
גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ, רַבִּי אוֹמֵר, יְנַגֵּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְלֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה:
הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל, יַטְבִּיל. לְהַגְעִיל, יַגְעִיל. לְלַבֵּן בָּאוּר, יְלַבֵּן בָּאוּר. הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכְּלָה, מְלַבְּנָן בָּאוּר. הַסַּכִּין, שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה:
משנה עבודה זרה פרק ה משנה יג