משנה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד. אָמַר לָעֵדִים בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת אוֹ שֶׁאָֽמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וְאָֽמְרוּ אָמֵן חַייָבִין. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה פְעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ פְּטוּרִים. כָּֽפְרוּ חַייָבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְעָמִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְכָֽפְרוּ אֵינָן חַייָבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מַה הַטַּעַם הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת׃ הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד כול׳. נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ. מַה לְהַלָּן מִפִּי עַצְמוֹ אַף כָּאן מִפִּי עַצְמוֹ. מַה כָּאן מִפִּי אֲחֵרִים אַף לְהַלָּן מִפִּי אֲחֵרִים. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חוּץ לְבֵית דִּין אַף מִפִּי עַצְמֹו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חוּץ לְבֵית דִּין. וְרַבְּנִן דָּֽרְשֵׁי גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּבֵית דִּין אַף מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבֵית דִּין. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. קָרוֹב מִפִּי עַצְמוֹ בִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. נִישְׁמְעְינָהּ מִן הָדָא. הוֹאִיל וְלֹא לָֽמְדוּ מִפִּיו מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת אֶלָּא מִשְׁבוּעַת הַפִּיקָדוֹן. מַה לְהַלָּן קְרוֹבִין חַייָבִין אַף כָּאן כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קְרוֹבִין שֶׁכָּאן לְמֵידִין מִקְּרוֹבִין שֶׁלְּהַלָּן. רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדַקָּייָא בָעֵי. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו ה׳ פְעָמִים מִפִּי עַצְמוֹ בְבֵית דִּין שֶׁמָּא אֵינוֹ חָייָב עַל כָּל־אַחַת וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה טַעַם. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת׃ וְכָאן הוֹאִיל וִיכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת חַייָבִין בְּכָל־אַחַת וְאַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּיו וְחָזַר וְהִשְׁבִּיעוֹ חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּי אֲחֵרִים מָהוּ. מֵאַחַר דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד מִפִּיו כְּבֵית דִּין מָהוּ שֶׁיִּקְבְּעֵם לְקָרְבָּן וּלְחַייְבֵם בָּרִאשׁוֹנָה בְּלֹא תְבִיעָה. ייָבֹא כְהָדָא. מָה אַתְּ בָּא אַחֲרֵינוּ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת. יְהוּ חַייָבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה. אֵת שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל חַייָב. יָֽצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין קוֹל. מִפִּיו בְּקַרְקָעוֹת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. מִפִּיו בִּקְנָסוֹת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. מִפִּיו מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. בְּשׁוֹגֵג בְּקָרְבָּן בְּמֵזִיד בְּקָרְבָּן. אֲבָל אָמַר. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁאֵין שְׁבוּעָה זוֹ. מוּתָּר. תַּנֵּי חִזְקִיָּה. כָּל־מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה חֵט סְתָם אַתּ תּוֹפֵשׂ הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה עַד שֶׁיּוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁהִיא שְׁגָגָה. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעַת מְזוֹנוֹת, וְאִם בָּא וְאָמַר ״צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ״ — רַשַּׁאי. קָדְמוּ בֵּית דִּין וּפָסְקוּ — מַה שֶּׁפָּסְקוּ פָּסְקוּ. הָכָא נָמֵי בְּשֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת.תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעַת מְזוֹנוֹת — בֵּית דִּין יוֹרְדִים לִנְכָסָיו וְזָנִין וּמְפַרְנְסִין לְאִשְׁתּוֹ, אֲבָל לֹא בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וְלֹא דָּבָר אַחֵר!אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בְּמַשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ. אִי הָכִי, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו נָמֵי! כְּשֶׁהִשְׁרָה לָזוֹ, וְלֹא הִשְׁרָה לָזוֹ. מַאי פַּסְקָא?תלמוד בבלי כתובות דף קז עמוד א רבי שמעון אומר נזיר מחוסר כפרה לשתות יין. רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה לאכול בזבחים.כל חייבי קינין שבתורה חציין חטאות וחציין עולות חוץ מקינו של של גר שאע"פ שהן חובה שתיהן היו עולות רצה להביא חובתו מן בהמה יביא הביא עולות בהמה לכפורים יצא. מנחות ונסכין לא יצאו לא אמרו קן אלא להקל עליו. הביא לצערתו יחזור ויביא לכפרתו לנזירותו יחזור ויביא לכפרתו. ד' מביאין על זדון כשגגה כולן באונס פטורין חוץ מן הנזיר.חמשה מביאין קרבן עולה ויורד יש בהן דל ועשיר יש בהן דל דלים. מצורע ויולדת דל ועשיר מביא אחד תחת אחד מטמא מקדש דל דלים מביא שנים תחת אחד מכאן אתה מחשב לעשירית האיפה בשוה פרוטה.תוספתא כריתות פרק א תוס ז קודםהבא