משנה: מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד. כָּל־הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבָּיִת וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מִיָּדָן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּג הָאִצְטְבָה וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה וּמְלַמְּדִין אוֹתָן לוֹמַר כָּל־מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי בְיָדוֹ הֲרֵי הוּא לוֹ מַתָּנָה. מַשְׁכִּימִין וּבָאִין הַחַזָּנִין מְזָֽרְקִין לִפְנֵיהֶן וְהֵן מְחַטְּפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵירוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁהָיוּ בָאִין לִידֵי סַכָּנָה הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ: הלכה: רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִייָא בָעֵי. מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי דוֹסָא. דְּרִבִּי דוֹסָא אָמַר. בְּשַׁחֲרִית אָדָם צָרִיךְ לוֹמַר. כָּל־מַה שֶׁיְּלַקְּטוּ הָעֲנִייִם הַיּוֹם מִבֵּין הַעֳמָרִין הֶבְקֵר הֲרֵי הוּא הֶבְקֵר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין הֶבְקֵר אַנָּסִים הֶבְקֵר. שֶׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לָרַמָּאִים. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין הֶבְקֵר אַנָּסִים הֶבְקֵר. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הֶבְקֵר אַנָּסִים הֶבְקֵר. אָמַר רִבִּי לָעְֽזָר. תַּמָּן עַל דַּעְתּוֹ הוּא מַבְקִר. בְּרַם הָכָא עַל כָּרְחוֹ הוּא מַבְקִר. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. וְיֵאוּת. תֵּדָע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. שֶׁכְּבָר חִילּוּפָיו בְיָדוֹ. רַב מְפַקֵּד לִדְבֵית רַב אֲתִי. רַב הַמְנוּנָא מְפקֵּד לַחֲבֵרַייָא. כַּד תַּהֲווֹן יְהָבִין מַתָּנָה בְיוֹמָא טָבָא לָא תַהֲווֹן יְהָבִין לָהּ אֶלָּא לְדַעַת גְּמוּרָה. כְּהָדָא. רַב הוּנָא יְהַב אֶתְרוֹגָא מַתָּנָה לִבְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. אִין יוֹמָא טָבָא יוֹמָא דֵין הֲרֵי הוּא לָךְ מַתָּנָה. וְאִין לְמָחָר הֲרֵי הוּא לָךְ מַתָּנָה.
הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם, וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב, הֲרֵי זֶה כֶרֶם. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בֵּינְתַיִם, אוֹ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בָּאֶמְצַע, אֵינוֹ כֶרֶם, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב:
הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עֵרְסָן מִלְמַעְלָה, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת:
הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, אִם אֵין בֵּינֵיהֶן שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁלֹשׁ, אִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשּׁוּם חֲנִינָא בֶן חֲכִינַאי, אֲפִלּוּ חָרְבָה הָאֶמְצָעִית וְאֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה נְטָעָן הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁמֹנֶה אַמּוֹת:
משנה כלאיים פרק ד משנה ט
וְהָיָה֩ בֵית־יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃וְיָרְשׁ֨וּ הַנֶּ֜גֶב אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֗ו וְהַשְּׁפֵלָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים וְיָרְשׁוּ֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה אֶפְרַ֔יִם וְאֵ֖ת שְׂדֵ֣ה שֹׁמְר֑וֹן וּבִנְיָמִ֖ן אֶת־הַגִּלְעָֽד׃וְגָלֻ֣ת הַֽחֵל־הַ֠זֶּ֠ה לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶֽׁר־כְּנַעֲנִים֙ עַד־צָ֣רְפַ֔ת וְגָלֻ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִֽרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב׃מקרא עובדיה פרק א פסוק כא