משנה: שְׁנֵי קַבִּין וְקַב אוֹרֶז וְקַב תְּרוּמָה בְאֶמְצַע אֵינָן מִצְטָֽרְפִין. דָּבָר שֶׁנִּיטְּלָה חַלָּתוֹ בְאֶמְצַע מִצְטָֽרְפִין שֶׁכְּבָר נִתְחַייֵב בַּחַלָּה. קַב חָדָשׁ וְקַב יָשָׁן שֶׁנָּֽשְׁכוּ זֶה בְזֶה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יִטּוֹל מִן הָאֶמְצַע. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הַנּוֹטֵל חַלָּה מִן הַקַּב רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חַלָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָהּ חַלָּה. שְׁנֵי קַבִּין שֶׁנִּיטְּלָה חַלָּתָן שֶׁל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְשֶׁל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְחָזַר וַעֲשָׂאָן עִיסָה אַחַת רִבִּי עֲקִיבָה פוֹטֵר וַחֲכָמִים מְחַייְבִין נִמְצָא חוּמְרוֹ קוּלּוֹ. הלכה: נִיתְנֵי אוֹרֶז וְלֹא נִיתְנֵי תְרוּמָה. אִלּוּ תַנִּינָן אוֹרֶז וְלֹא תַנִּינָן תְּרוּמָה הֲוִינָן אָֽמְרִין אוֹרֶז עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מִמִּינוֹ אֵינוֹ מִצְטָרֵף. תְּרוּמָה עַל יְדֵי שֶׁהִיא מִמִּינָהּ מִצְטָרֵף. הֲוֵי צוֹרְכָה מִתְנֵי תְרוּמָה. אוֹ אִילּוּ תַנִּינָן תְּרוּמָה וְלֹא תַנִּינָן אוֹרֶז הֲוִינָן אָֽמְרִין תְּרוּמָה עַל יְדֵי שֶׁהִיא אֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֵינָה מִצְטָרֶפֶת. אוֹרֶז עַל יְדֵי שֶׁהוּא נִגְרָר מִצְטָרֵף. הֲוֵי צוֹרְכָה מִתְנֵי אוֹרֶז וְצוֹרְכָה מִתְנֵי תְרוּמָה. קַב אוֹרֶז אֵינוֹ מִצְטָרֵף קַב מְדוּמָּע אֵינוֹ מִצְטָרֵף. קַב תְּרוּמָה אֵינוֹ מִצְטָרֵף. קַב הַגּוֹי אֵינוֹ מְצָרֵף. קַב מִין אַחֵר מְצָרֵף. קַב אִשָּׁה אֲחֶרֶת מְצָרֵף. קַב חָדָשׁ מְצָרֵף. קַב דָּבָר שֶׁנִּיטְּלָה חַלָּתוֹ מִן הָאֶמְצַע מִצְטָרֵף. וְרִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי קַב חַלָּה מַהוּ שֶׁיְּצָרֵף. תַּנִּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל קַב הֶקְדֵּשׁ מְצָרֵף. קַב חַלָּה אֵינוֹ מְצָרֵף. מַה בֵין הֶקְדֵּשׁ וּמַה בֵין חַלָּה. הֶקְדֵּשׁ רָאוּי הוּא לִפְדּוֹתוֹ וּלְחַייְבוֹ. חַלָּה אֵינוֹ רָאוּי לִפְדּוֹתָהּ וּלְחַייְבָהּ. חֲצִי קַב חִטִּים וַחֲצִי קַב שְׂעוֹרִים וַחֲצִי קַב כּוּסְמִין נוֹטֵל מִן הַכּוּסְמִין לְפִי מַה שֶׁהֵן. קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִים וְקַב כּוּסְמִין תּוֹרֵם מִכָּל־אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶׁהוּא. לֹא אָמַר אֶלָּא קַב חִטִּין קַב שְׂעוֹרִין קַב כּוּסְמִין הָא קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִין וְקַב כּוּסְמִין בְּאֶמְצַע לֹא בְדָא. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה אָמַר רִבִּי חֲנִינָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין בָּעוּ מַה בֵּין כּוּסְמִין בְּאֶמְצַע מַה בֵּין שְׂעוֹרִין בְּאֶמְצַע. רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אֵין הַכּוּסְמִין מִצְטָֽרְפִין עִם הַחִטִּים מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְמִינוֹ אֶלָּא שֶׁהוּא מְדַמֶּה לוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ אֵינוֹ מְדַמֶּה לוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי אַף לְעִנְייָן מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה כֵן. כְּמָה דְתֵימַר תַּמָּן הָיוּ לוֹ חָמֵשׁ חִייוּב בִּכְפָר חֲנַנְיָה וְחָמֵשׁ חִיּוּב בִּכְפָר עוֹתְנַי. וְחָמֵשׁ פָּטוּר בְּצִיפּוֹרִין. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן דָּבָר שֶׁנִּיטְּלָה חַלָּתוֹ מִן הָאֶמְצַע מְצָרֵף. אוֹף הָכָא כֵן. אִין תֵּימַר שַׁנְייָא הִיא חַלָּה שֶׁהוּא בְנָשׁוּךְ וְהָהֵן שִשָּׁה עָשָׂר מִיל לֹא כְנָשׁוּךְ הוּא. מָצִינוּ חַלָּה מֵהֲלָכָה לֹא מָצִינוּ מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה מֵהֲלָכָה. יְאוּת אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כּוּסְמִין וְחִיטִּין שְׁנֵי מִינִים הֵן. עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְדַמֶּה לוֹ אַתְּ אוֹמֵר מְצָרֵף. חָדָשׁ וְיָשָׁן לֹא כָּל־שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי הִילָא טַעֲמָא דְרַבָּנָן כּוּסְמִין וְחִיטִּין שְׁנֵי מִינִין וְאֵין בְּנֵי אָדָם טוֹעִין לוֹמַר שֶׁתּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. חָדָשׁ וְיָשָׁן מִין אֶחָד הוּא אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אַף הוּא סָבוּר לוֹמַר שֶׁתּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. רִבִּי עֲקִיבָה מְדַמֵּי לָהּ לַפֵּירוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ מְלַאכְתָּן. עָבַר וְהִפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. וְרַבָּנִין מְדַמִּין לָהּ לִתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ חַלָּה אֵינָהּ חַלָּה. חָֽזְרוּ לוֹמַר אֵינָן דּוֹמִין לֹא לַפֵּירוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְלֹא לִתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. אֶלָּא רִבִּי עֲקִיבָה מְדַמֵּי לָהּ לוֹמֵר הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל הַפֵּירוֹת הָאֵילוּ לִכְשֶׁיִּתְלְשׁוּ וְנִתְלְשׁוּ. וְרַבָּנִין מְדַמִּין לָהּ לוֹמֵר הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל הַפֵּירוֹת הָאֵילּוּ לִכְשֶׁיִּתְלְשׁוּ. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר מַה דְאָמַר רִבִּי עֲקִיבָה נִיטַּל חַלָּה מִקַּב חַלָּה מֵהֲלָכָה. הָא מִדְבַר תּוֹרָה לֹא. מִן מַה דְתַנִּינָן רִבִּי עֲקִיבָה פוֹטֵר וַחֲכָמִים מְחַייְבִין הָדָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ מִדְּבַר תּוֹרָה. נִמְצָא חוּמְרוֹ קוּלּוֹ. אִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי קוּלּוֹ חוּמְרוֹ. מָאן דְּאָמַר חוּמְרוֹ קוּלּוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. קוּלּוֹ חוּמְרוֹ רַבָּנִין.
בְּסִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. בְּתִשְׁעָה בְאַב וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. וְהָא תַּנֵּי. שָׁווַת סִיכָה לִשְׁתִייָה לְאִיסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִין. אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לְאִיסּוּר. אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. וְהָא תַנֵּי. וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ. לָהָבִיא אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן סָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. אִין לֵית כָּאן סָךְ. לֵית כָּאן שׁוֹתֶה. דִּלֹ כֵן דָּבָר שֶׁהוּא בָא מִשְׁנֵי לָווִין מִצְטָרֵף.גָּרַשׂ עַד הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ.[מְנַיִין שֶׁהוּא מְחוּוָּר בַּעֲשֵׂה. אָמַר רִבִּי אֶלָעָזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. לֹא נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת. מָה נָן קַייָמִין. אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. לַחַי הוּא אָסוּר כָּל־שֶׁכֵּן לָמֵת. וְאֵיזֶה דָבָר שֶׁמּוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לַמֵּת. הֲוֵי אוֹמֵר. זוֹ סִיכָה.תלמוד ירושלמי יומא פרק ח הלכה א
רבי יהודה אומר שבע נימין בכנור היו שנאמר (תהילים ט״ז:י״א) שובע שמחות את פניך לימות המשיח שמונה שנאמר (תהילים י״ב:א׳) למנצח על השמינית על נימא ח' לעתיד לבוא בי' שנאמר (תהילים ל״ג:ב׳) הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו.שדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בפרדסות ספוסטי ובחולית של מחוזא נותן חמשים סלע לבית כור רבי יהודה אומר אף המקדיש בפרדסות ירחו ובחולית של יבנה נותן חמשים סלע לבית כור שדה מקנה נותן שויו שנאמר (ויקרא כ״ז:כ״ג) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך אין מכסת אלא שויה דברי רבי יהודה אמר לו ר"א אין כל שויה הוא נותן מה ת"ל וחשב נאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה וחשב האמור להלן חמשים סלע לבית כור אף וחשב האמור כאן חמשים סלע לבית כור.ראה כמה החמירה תורה בין חומסי חמס לאומרי לשון הרע שאונס ומפתה וחמס חמס נותן ה' סלעים ואינו לוקה המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע. החמירה תורה דברים מן המעשה נאמר (שמות כ״א:י״ז) ומכה אביו ואמו מות יומת ונאמר (שם) ומקלל אביו ואמו מות יומת זה בסקילה וזה בחניקה החמירה תורה דברים מן המעשה ר"א בן פרטא אומר הרי הוא אומר (במדבר י״ד:ל״ז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ וגו'. על מה הוציאו שם רע על עצים ועל אבנים והלא דברים קל וחומר ומה אם אלו שלא הוציאו שם רע אלא על עצים ועל אבנים נענשו ולא עונש מועט אלא עונש מרובה ולא עונש לשעה אלא עונש לדורות המוציא שם רע על חברו כיוצא בו על אחת כמה וכמה.תוספתא ערכין פרק ב תוס ז