נזיר שאכל כל האסורין לו בהתראה אחת אין חייב אלא אחת [מתרין בו ואוכל מתרין בו ושותה] חייב על כל אחת ואחת וכמה שיעורו בכזית כולן מצטרפין בכזית יין וחומץ כיוצא בהן כיצד הוא עושה מביא כוס מלא יין ומביא כזית איגורו ונותן לתוכו ושופע אם שתה כיוצא בהן חייב ואם לאו פטור דברי ר' עקיבה ר"א בן עזריה [פטר] עד שישתה רביעית יין בין שמזגו ושתאו בין ששתאו חצאים ר"א אומר נזיר שהניח פיו על [פי] חבית של יין [שתאה כולה בהתראה אחת אינו חייב אלא אחת מתרין בו ושותה] מתרין בו ושותה חייב על כל אחת ואחת וכן היה ר"א אומר נטל אשכול של ענבים ואכל כולו בהתראה אחת אינו חייב אלא אחת מתרין בו ואוכל מתרין בו ואוכל חייב על כל אחת ואחת אכל הימנו ענבים לחים ויבשים או שאכל הימנו שני חרצנין וזג או שסחט [ממנו] כזית יין [ושתה] הרי זה חייב על כל אחת ואחת. נזיר שמירט או ששפשף או שתלש [בזוב] אפילו כל שהוא הרי זה חייב אבל אין סותר אלא בתער וברוב ראשו ר' שמעון בן יהודה [אמר משם] ר' שמעון כשם שב' שערות [סותרות] בו כך שתי שערות [מעכבות] בו. חומר בתגלחת שהתגלחת אין לה שיעור ועשה בה את המגלח כמתגלח מה שאין כן בשתיהן כיצד לא הותר [מכלל] היוצא מן הגפן נזיר ששתה יין של תרומה [ויין של] מעשר שני שבועה שאשתה יין ושתה הרי זה חייב על כל אחד ואחד כיצד הותר מכלל תגלחת מצורע מוחלט ה"ז מגלח ואצ"ל מצרעתו אלא אפילו ליתן סימן לנתקו אם פשה ואם לא פשה. בין שנטמא הוא בין שטמאוהו אחרים בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון סותר את הכל וחייבין קרבן בין שגלח הוא בין שגלחוהו אחרים בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון סותר את הכל [וחייב] קרבן אימתי אמרו תגלחת [סותרות] שלשים יום בזמן שאין לו לספור הא אם יש לו לספור הרי זה אין סותר גילח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וסותר שלשים יום. הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן [הטמא שבמדינה מפני שהוא נקבר הטמא שבמקדש משלח תחת הדוד של חטאת ושל אשם דברי ר"מ ר' יהודה אומר הטמא כן וכן אין משלח תחת הדוד הטהור כן וכן משלח תחת הדוד] וחכמים אומרים טמא כן וכן וטהור שבגבולין אין משלחין תחת הדוד ואין לך שמשלח תחת הדוד אלא נזיר שגלח בטהרה ובפתח אהל מועד שנאמר (במדבר ו׳:י״ח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו'. ר"ש השיזורי אומר האיש משלח תחת הדוד ואין האשה משלחת תחת הדוד מפני פרחי כהונה כיצד משלחו נותן עליו רוטב ומשלח [תחת הדוד של שלמים אם] שלח תחת הדוד של חטאת [ושל אשם] יצא אמר [רבי] שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם [נזירות] אלא אחת מעשה [ובא] אלי אחד מן הדרום [וראיתיו] יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו תלתלים [נמתי] לו מה ראית לשחת שער זה נאה גם לי רועה הייתי בעירי והלכתי למלאות מן המעין [מים] ונסתכלתי [בבוביא] שלי ופחז יצרי עלי ובקש להעבירני מן העולם [נמתי לו רשע לא היה לך להתגרות אלא בדבר שאינו שלך בדבר שעתיד לעשות עפר רמה ותולעה הרי עלי לגלחך לשמים המכתי את ראשי ונשקתיו] ואמרתי כמותך ירבו עושי רצון מקום בישראל עליך [נתקיים זה שנאמר] (במדבר ו׳:ב׳) איש [או אשה] כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'. [נזיר שנטמא וחזר ונטמא וחזר ונטמא מביא קרבן אחד על הכל נטמא ביום הז' שלו וחזר ונטמא ביום הח' שלו מביא קרבן על כל א' ואחד] דברי ר"א ר"ש אומר קרבן אחד על הכל עד שיביא אשמו הביא אשמו ונטמא אשמו ונטמא חייב קרבן על כל אחד ואחד וחכמים אומרים קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו הביא חטאתו [ונטמאת חייב קרבן על כל אחד ואחד ואין מתחיל למנות עד שיביא חטאתו הביא חטאתו ולא הביא אשמו מתחיל למנות הביא אשמו ולא הביא חטאתו אינו מתחיל למנות] ר' ישמעאל [ב"ר] יוחנן בן ברוקה אומר כשם שחטאתו [מעכבת] כך אשמו [מעכבת]. מודה ר"ש שאם גלח על חטאתו שלא לשמה ואח"כ הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו [גלח על העולה ועל השלמים שלא לשמן ואח"כ הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו] הראוי לבא בן שנה והביא בן שתים בן שתים והביא בן שנה או שהיה אחד מהן רובע ונרבע מוקצה ונעבד אתנן מחיר שרוע וקלוט תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו ושאר שלמי נזיר שהביאן שלא [כמצותיה] נאכלין ליום [ולילה] ואינן טעונין לא לחם ולא זרוע. מי שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא ר"א אומר סותר את הכל וחכמים אומרים יביא שאר קרבנו ויטהר מפני שקדש שער בדם מעשה במרים התורמדית שנזרקו עליה אחד מן הדמים ובאו ואמרו לה על בתה [שהיא] מסוכנת והלכה ומצאתה שמתה [ומטמאה] עליה אמרו חכמים תביא שאר קרבנה ותטהר מפני שקדש שער בדם. מי שנזר שתי נזירות מנה ראשונה ולא הביא קרבנותיו אסור לגלח ולשתות יין [וליטמא] למתים נטמא עד שלא גלח ר' אליעזר אומר צריך להביא קרבן טומאה ר' יוסי אומר אין צריך מפני שיצא מכלל ראשונה ולכלל השניה לא בא. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה הָרוֹדֶה פַת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר בְּשֶׁל חִטִּים וּמְטַמֵּא בְשֶׁל שְׂעֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעֹרִים שׁוֹאֲבוֹת: הַמְרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ וְנָתַן בּוֹ חִטִּים וְטָנְנוּ, אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. וְאִם מֵחֲמַת הַסֶּלַע, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בַּעֲרֵבָה, נָתַן בָּהּ חִטִּים וְטָנְנוּ, אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם, בְּכִי יֻתַּן. אִם מֵחֲמַת עַצְמָן, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְטַנֵּן בְּחֹל, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי הַמָּחוֹז שֶׁהָיוּ מְטִנִּין בְּחֹל, אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, אִם כָּךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים, לֹא עֲשִׂיתֶם טָהֳרָה מִימֵיכֶם: הַמְטַנֵּן בְּטִיט הַנָּגוּב, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם יֶשׁ בּוֹ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, בְּכִי יֻתַּן. וְאִם לָאו, אֵינוֹ בְּכִי יֻתַּן. הַמְרַבֵּץ אֶת גָּרְנוֹ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נָתַן בָּהּ חִטִּים וְטָנְנוּ. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים כְּשֶׁהַטַּל עֲלֵיהֶם, לְהָטֵן בָּהֶם חִטִּים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אִם נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הַמּוֹלִיךְ חִטִּין לִטְחֹן וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, אִם שָׂמַח, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא אִם עָמָד: משנה מכשירין פרק ג משנה ו המרכס בתבואה אינו משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא קרצטלין ותולה בפיה. ישראל הדש בפרתו של עובד כוכבים עובר משום בל תחסום ועובד כוכבים הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום. דש תרומה ומעשר עובר משום בל תחסום כיצד הוא עושה מביא קפיפות ותולה בצוארי בהמה ונותן לו לתוכה חולין מאותו המין. החוסם את הפרה לא יפחות לה מששת קבין החוסם את הפרה והמזווג את הפרה פטור אין לך שהוא חייב אלא הנהוג והמנהיג בלבד. אימת אמרו שומר חנם נשבע ויוצא בזמן ששמר כדרך השומרין נעל כראוי נתנו במקטורין לאחוריו בפונדתו ופיה למעלה בשידה ובמגדל ונעל בפניו ואבד הרי זה נשבע ויוצא אם יש עדים שעשה כן פטור מן השבועה נעל שלא כראוי קשר שלא כראוי נתנו במקטורין והפשילו לפניו בפונדתו ופיה למטה נתנו בפרפונדתו או שנתנו בראש גגו ונגנב או שאבד חייב נתנו במקום שנתן את שלו אם ראוי לשמירה פטור ואם לאו חייב. איזהו שוכר שכר ממנו בהמה שכר ממנו כלים איזה הוא נושא שכר שכרו לשמור לו את הבהמה שכרו לשמור לו את הכלים והלכה למקום גדודי חיה וליסטים טרפתה חיה או שנטלוה ליסטים הרי זה אונס הוליכה למקום גדודי חיה וליסטים טרפתה חיה או שנטלוה ליסטים אין זה אונס מתה כדרכה הרי זה אונס סגפה ומתה אין אונס עלתה לראשי הצוקין ונפלה הרי זה אונס העלה לראשי הצוקין ונפלה אינו אונס. אלו הן אונסין ששומר שכר פטור בהן כגון שהוא אומר (איוב א׳:ט״ו) ותפל שבא ותקחם וגו' זאב אחד אינו אונס שני זאבים אונס ר' יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס. גנב אחד אין אונס ב' גנבים אונס ר' יהודה אומר אם היה מזויין אף גנב אחד אונס. רועה שהיה סומא ובא זאב וטרף ארי ודרס פטור הניח מקלו ותרמילו עליה חייב. רועה שהניח צאנו ונכנס לעיר ובאו ליסטים ונטלום רואין אותו כאילו הוא שם אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור.מתנה שומר חנם להיות כשואל והשואל להיות כשומר חנם והשואל להיות כנושא שכר והשוכר כנושא שכר והשוכר להיות כשואל. השואל את הפרה ובא והעמידה על אבוס בעליה ונגנבה או אבדה אם הודיע בה לבעלים פטור ואם לאו חייב.השואל את הפרה ושאל בעלה עמה השוכר את הפרה ושכר בעלה עמה שאלה ושאל בעלה שכרה ושכר בעלה שאלה ושכר בעלה שכרה ושאל בעלה ומתה או נשברה אע"פ שהבעלים עומדין וחורשין במקום אחר נפלה ומתה פטור שנאמר (שמות כ״ב:י״ד) אם בעליו עמו לא ישלם שאלה ואח"כ שאל בעליה שכרה ואח"כ שכר בעליה שאלה ואח"כ שכר בעליה שכרה ואח"כ שאל בעליה ומתה או נשברה אע"פ שהבעלים עומדין וחורשים על גבה ונפלה ומתה חייב שנאמר (שם) בעליו אין עמו שלם ישלם. הרי היא מושאלת לך היום שתשמור לי חברתה למחר הרי חברתה מושאלת לך היום שתשמרנה לי למחר מושאלת לך עד חצות שתשמרנה לי מחצות ולמעלה הרי היא מושאלת לך עד חצות שתשמור לי חברתה מחצות ולמעלה הרי חברתה מושאלת לך עד חצות שתשמרנה לי מחצות הרי היא מושאלת לך מחצות ולמעלה שתשמור לי חברתה עד חצות הרי הן כשומרי חנם ואינו אלא כנושא שכר בין ששאלה היום ושכרה למחר בין ששכרה היום ושאלה למחר או שהיו שתים אחת שאולה ואחת שכורה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו זה אומר שאולה וזה אומר שכורה הרי זה נשבע ונוטל ואינו משלם שכל הנשבעים שבתורה נשבעים ואין משלמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה. המוכר פרה לחבירו ונמצאת מעוברת וילדה זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ה"ז נשבע ואינו משלם שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לעולם הולד בחזקת המוכר וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה. וכן המוכר שפחה לחבירו ונמצאת מעוברת וילדה זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה <זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה> זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי הרי זה נשבע ואינו משלם שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין נשבעין לא על העבדים ולא על השטרות ולא על הקרקעות.תוספתא בבא מציעא פרק ח תוס ט קודםהבא