הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֶחָד כֵּלִים גְּדוֹלִים וְאֶחָד כֵּלִים קְטַנִּים, אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. אֶחָד הַמַּנִּיחַ וְאֶחָד הַשּׁוֹכֵחַ, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין בְּשׁוֹכֵחַ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל. וּמוֹדִים בְּשׁוֹכֵחַ בֶּחָצֵר שֶׁהוּא טָהוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֲדַיִין מַחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמָדֶת:
הַמַּנִּיחַ טַבְלָא תַּחַת הַצִּנּוֹר, אִם יֶשׁ לָהּ לְבִזְבֵּז, פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. וְאִם לָאו, אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. זְקָפָהּ לִדּוֹחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה:
הַחוֹטֵט בְּצִנּוֹר לְקַבֵּל צְרוֹרוֹת, בְּשֶׁל עֵץ, כָּל שֶׁהוּא. וּבְשֶׁל חֶרֶס, רְבִיעִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף בְּשֶׁל חֶרֶס, כָּל שֶׁהוּא. לֹא אָמְרוּ רְבִיעִית אֶלָּא בְשִׁבְרֵי כְלֵי חֶרֶס. הָיוּ צְרוֹרוֹת מִתְחַלְחֲלִים בְּתוֹכוֹ, פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה. יָרַד לְתוֹכוֹ עָפָר וְנִכְבַּשׁ, כָּשֵׁר. סִלּוֹן שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ פוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה:
מַיִם שְׁאוּבִין וּמֵי גְשָׁמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֶחָצֵר, וּבָעֻקָּה, וְעַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, אִם רֹב מִן הַכָּשֵׁר, כָּשֵׁר. וְאִם רֹב מִן הַפָּסוּל, פָּסוּל. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, פָּסוּל. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעָרְבִין עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַמִּקְוֶה. הָיוּ מְקַלְּחִין בְּתוֹךְ הַמַּיִם, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְתוֹכוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל:
הַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע, אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. הָיְתָה כְלִי וְחִבְּרָהּ בְּסִיד, מְמַלְּאִין בָּהּ, וּמְקַדְּשִׁין בָּהּ, וּמַזִּין מִמֶּנָּה, וּצְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וּפוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. נִקְּבָה מִלְּמַטָּה אוֹ מִן הַצַּד וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל מַיִם כָּל שֶׁהֵם, כְּשֵׁרָה. וְכַמָּה יִהְיֶה בַנֶּקֶב. כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, מַעֲשֶׂה בְשֹׁקֶת יֵהוּא שֶׁהָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה נְקוּבָה כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, וְהָיוּ כָל הַטָּהֳרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם נַעֲשׂוֹת עַל גַּבָּהּ, וְשָׁלְחוּ בֵית שַׁמַּאי וּפְחָתוּהָ, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּפְחֲתוּ רֻבָּהּ:
כל הלשכות שבמקדש פטורות מן המזוזה חוץ מלשכת פרהדרין מפני שהוא בית דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה אמר רבי יהודה וכי לא היה שם בית דירה אלא זו בלבד אלא כל שהוא בית דירה חייב כל שאינה בית דירה פטורה.כל הלשכות שבמקדש רשות היחיד לשבת ורשות [הרבים] לטומאה חוץ מלשכת היין ושמן שיש להם שני פתחים [זו כנגד זו] אבא שאול היה קורא אותה לשכת בית שמניא ר' יהודה אומר כל לשכה שבמקדש שיש לה שני פתחים זה כנגד זה כגון שער עזרה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה.למה מפרישין כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול ישמש תחתיו וכהן גדול חוזר לכהונה גדולה וזה ששימש תחתיו כל מצות כהונה גדולה עליו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר אע"פ שאמרו כל מצות כהונה גדולה עליו אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט אמר רבי יוסי מעשה ביוסף בן [אילים מצפורי ששימש תחת כהן גדול שעה אחת ולא היה כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט כשיצא] אמר למלך פר ושעיר [שקרבו] היום משל מי [היו משלי או משל כהן גדול] ידע המלך על מה אמר לו [מה זה בן אילים] לא דייך ששימשת [תחת כהן גדול] שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם אלא שאתה מבקש ליטול לך כהונה גדולה באותה שעה ידע [בן אילים] שהוסע מן הכהונה גדולה.תוספתא יומא פרק א תוס ה
תְּנָאִים שֶׁהִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי לֵוִי בֶּן בִּירַיי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַרְבָּעָה. מְלַקְּטִין עֲשָׂבִים מִכָּל־מָקוֹם חוּץ מִשְּׂדֵה תִּילְתָּן שֶׁאֲסוּרִין מִשּׁוּם גֶּזֶל. תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָת מִינֵי עֲשָׂבִים אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לַעֲקוֹר. בִּתְנַאי יְהוֹשֻׁעַ אַתָּ מַר. מְלַקְּטִין עֲשָׂבִים מִכָּל־מָקוֹם חוּץ מִשְּׂדֵה תִּילְתָּן שֶׁאֲסוּרִין מִשּׁוּם גֶּזֶל. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בָהֶן. אָמַר. תַּמָּן בְּשֶׁזְּרָעָן לְעָמִיר. בְּרַם הָכָא שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע. מַה הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שֶׁהוּא רוֹצֶה בָהֶן כְּאִילּוּ עֲקוּרִין וּמוּנָחִין לְפָנָיו. וָמַר בִּשְׂדֵּה כֶרֶם. דָּמַר רִבִּי יַנַּאי. כָּל־הַסְּפִיחִין אֲסוּרִין חוּץ מִן הָעוֹלִים בִּשְׂדֵה בוּר וּבִשְׂדֵה נִיר בִּשְׂדֵּה כֶרֶם וּבִשְׂדֵה זֶרַע. בִּשְׂדֵה בוּר. דְּלָא מַשְׁגַּח עָלֶיהָ. בִּשְׂדֵה נִיר. דּוּ בְעֵי מְתַקְּנָה חַקְלֵיהּ. בִּשְׂדֵּה כֶרֶם. שֶׁלֹּא לֶאֱסוֹר אֶת כַּרְמוֹ. בִּשְׂדֵה זֶרַע. שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בָהֶן. וְאִם תֹּאמַר רוֹצֶה בָהֶן כְּאִילּוּ עֲקוּרִין וּמוּנָחִין לְפָנָיו.תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִילָּה מוּשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת. מֵת מִצְוָה מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. דְּתַנִּינָן נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. וְכַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. עַד ג̇ אֶצְבָּעוֹת עַד מָקוֹם שֶׁהַמּוֹחֵל יוֹרֵד. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְלֹא. מֵת מִצְוָה אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ. מוֹתָּר לְפַנּוֹתוֹ. אֵילּוּ הוֹאִיל וּמְאַבְּדִין כָּל־הַשָּׂדֶה לֹא כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁמּוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. מִמַּה דִפְשִׁיטָא לְתַנָּא. מֵת מִצְוָה אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מַתְנִיתָא. אָמַר רַב חִסְדָּא. אַתְייָא כְּמָאן דָּמַר. מֵת מִצְוָה מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. אֲנִי אוֹמֵר. בִּשְׁבִילֵי הָֽרְשׁוּת נִקְבַּר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מֵת מִצְוָה הָיָה וְאֵין מֵיתֵי מִצְוָה מְצוּיִין.וּמוטלין בִּשְׁבִילֵי הָרְשׁוּת. מִשֶׁתֵּיעָקֵר הַתְּבוּאָה עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִייָה. וְלוֹקְחִין נְטִיעוֹת מִכָּל־מָקוֹם חוּץ מִשֶׁלְּזַיִת וּמִשֶּׁלְגֶפֶן. בְּזַיִת מִן הֶחָדָשׁ שֶׁבְּחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן שֶׁבְּיָשָׁן. אֲבָל אִם הָיָה עָשׂוּי כְּמִין טרגול אֲפִילוּ מִן הֶחָדָשׁ שֶׁבְּחָדָשׁ אָסוּר.תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ה הלכה א