תענית פרק ג-י דפי תלמוד ירושלמי

משנה: שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וְאָמַר לוֹ צָרִיךְ אַתָּה לִנָּדוֹת. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר יִשְׂמַֽח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ הלכה: שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח. אָמַר לוֹ. צָרִיךְ אַתָּה לִנָּדוֹת. שֶׁאִילּוּ נִגְזְדָה גְזֵירָה כְשֵׁם שֶׁנִּגְזְרָה בִימֵי אֵלִיָּהוּ לֹא נִמְצֵאתָה מֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם. שֶׁכָּל־הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם צָרִיךְ נִידּוּי. [תַּמָּן תַּנִּינָן. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים נִמְצֵאתָ מֵבִיא מַבּוּל לְעוֹלָם. לֹא נִמְצֵאתָ מְעַכֵּב רַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְכָל־הַמְעַכֵּב רַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה צָרִיךְ נִידּוּי.] וְאָמַר לוֹ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק. אָמַר לוֹ. [הֵן.] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק חֲבֵירוֹ. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְהוּא עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וְאִית דְּאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. וְאִית דְּאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב מַתָּנָה. וְֽתִגְזַר אוֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לָךְ. אֶלָּא אֲפִילוּ אֲנָא אֲמַר הָכֵין וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. וְעַל־דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַהּ אֽוֹר׃ אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בְָּא. זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים. אַף־בְּ֖רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹדֽוֹ׃ כִּֽי־הִ֖שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה. אֲנִי אָמַרְתִּי לְהַשְׁפִּילָן וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְגֵאוֹתָן. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. וְשַׁח֭ עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי לִשְׁחוֹת עֵינֵיהֶן בִּרָעָה. וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְהוֹשִׁיעָן. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. אֲנִי אָמַרְתִּי יְמַלֵּ֥ט אִֽי־נָקִ֑י וְאַתָּה [אָמַרְתָּ] יִימַלֵּט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָקִי. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. מָהוּ וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבוֹר כַּפֶּֽיךָ׃ בִּבְרִירוּת כַּפֵּיָךָ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְיָדָךְ מֵרֵאשִׁיתָךְ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר יִשְׂמַֽח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ מַה תַלְמוּד לוֹמַר יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ רִבִּי מָנָא אָמַר. אוּמָּתָךְ. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שָׁעָתָךְ. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְקַלְלָהּ בְּכִפְלַיִים. כָּךְ הוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִים. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מְקַלְלָהּ בְּכִפְלַיִים. [שֶׁנֶּאֱמַר] כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּמֶימֶר לְיֽוֹלַדְתּֽוֹ׃ בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃ מָהו תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃ אָמַר רִבִּי לוּדָה. לִישַׁן גֵּימַטְרִיוֹן הוּא. אַפְרָא בְּעֵיינֵי אֵימֵּיהּ. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִים. שְׂמַֽח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃