משנה: שְׁבוּעַת בִּיטּוּי נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּכַנָּשִׁים בָּרְחוֹקִים וּבַקְּרוֹבִים בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִין בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ. וְחַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד׃ שְׁבוּעַת שָׁוְא נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים בָּרְחוֹקִים ובַקְּרוֹבִים בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין וּמִפִּי עַצְמוֹ. וְחַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פְּטוּרִין. אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ הַמּוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים חַייָב. כֵּיצַד (אָמַר) לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם וְלֹא הִינַּחְתִּי תְפִילִּין הַיּוֹם. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן. חַייָב׃ הלכה: שְׁבוּעַת שָׁוְא כול׳. נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ. מַה נֶפֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת עָשָׂה אֶת הַמּוּשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע. אַף שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבעַת הַפִּיקָדוֹן עָשָׂה אֶת הַמּוּשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע. זֶה הַכְּלָל. כָּל־לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקֶה וְשֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ לוֹקֶה. חוּץ מִן הַמֵּימַר וְהַנִּשְׁבַּע וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן מֵימַר. מֵּימַר דִּיבּוּר וּמַעֲשֶׂה. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר מְנַיִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ ײ. מְנַקִּין הֵן הַדַּייָנִין. קִילֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם מְנַיִין. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־הַשֵּׁ֞ם וגו׳. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ מְנַיִין. מִינָּהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר אֵין זֶהּ יָרֵא. קִילֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן מְנַיִין. מִכֵּיוָן שֶׁקִּילֵּל אֵין זֶהּ יָרֵא. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר וְקִילֵּל לַחַבֵירוֹ בַשֵּׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן חַייָב שְׁתַּיִם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת.
אֶין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב. עִמְדוּ יְקָרִים. שְׁבוּ יְקָרִים. שִׁבְעָה פְעָמִים.אֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים. תַּנֵּי. אוֹמְרִים בִּרְכַת חֲתָנִים כָּל־שִׁבְעָה. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מַפְקִין כַּלָּתָה כָל־שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. אוֹמֵר בִּרְכַּת אֲבֵלִים כָּל־שִׁבְעָה. אִית לָךְ מֵימַר. מַפְקִין מֵיתָא כָל־שִׁבְעָה. מַאי כְדוֹן. מַה כָאן מְשַׂמֵּחַ עִמּוֹ אַף כָּאן מְנַחֵם עִמּוֹ. מַה כָאן מַזְכִּירִין אַף כָּאן מַזְכִּירִין.אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. [וְאִית תַּנּוֹיֵי תַנֵּי. אֲבֵילִים עוֹלִים מִן הַמִּנְייָן.] אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. מָאן דְּאָמַר. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. בַּאֲבֵילֵי אוֹתוֹ הַמֵּת. מָאן דְּאָמַר. אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְייָן. בַּאֲבֵילֵי מֵת אַחֵר. וְהָא תַנֵּי. יוֹצֵא לְהִתְנַחֵם אֲבָל לֹא לְנַחֵם.תלמוד ירושלמי מגילה פרק ד הלכה ד
לַֽחֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ וְעַל־שְׂ֝פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃מקרא משלי פרק טז פסוק כד