משנה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה קִידַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִידַּשְׁתַּנִי הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הִיא אוֹמֶרֶת קִידַּשְׁתַּנִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ הִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו וְהוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. קִידַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִידַּשְׁתָּ אֶלָּא בִתִּי הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת הַגְּדוֹלָה וּגְדוֹלָה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה וּקְטַנָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִסְתַּבְּרָא דְּלָא יְהַוֵּי רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג הָכָא. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּל־גַּרְמֵיהּ אָֽמְרָה דְּהוּא פְלִיג. מָה אִין תַּמָּן שֶׁבכלום גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת אַתְּ אָמַר. רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג. כָָּאן שֶׁבכלום גְּדוֹלוֹת אֶצֶל קְטַנּוֹת וכלום קְטַנּוֹת אֶצֶל גְּדוֹלוֹת לֹא כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁיְּהֵא רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג.
הלכה: מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנִּינָן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לְעוֹלָם מְשִׁיכָתוֹ שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הִיא פִדְיוֹנוֹ.רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אֵין מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ עַל הַסֶּלַע הַשְּׁנִייָה. וְהָיָה רִבִּי לָֽעְזָר מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. אַף רִבִּי הִילָא מוֹדֵי בָּהּ כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵינוֹ הוּא וּפִדְיוֹנוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.מַהוּ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ זֶה גִּיטֵּיךְ וְזֶה קִידּוּשָׁךְ וְהָכָא זֶה פִדְיוֹן מַעֵשֵׂר שֵׁינִי.תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ד הלכה ד
אֵלּוּ לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין. שָׁרְשֵׁי קוֹלְסֵי הַכְּרוּב, וְחֻלְפוֹת תְּרָדִים, וְהַלֶּפֶת, אֵת שֶׁדַּרְכָּם לִגָּזֵז וְנֶעֱקְרוּ. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא בְכֻלָּן וּמְטַהֵר בְּשָׁרְשֵׁי קוֹלְסֵי הַכְּרוּב וְהַלָּפֶת:
כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִין שֶׁבְּסָסָן בַּגֹּרֶן, טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. פְּסִיגָה שֶׁל אֶשְׁכּוֹל שֶׁרִקְּנָהּ, טְהוֹרָה. שִׁיֵּר בָּהּ גַּרְגִּיר אֶחָד, טְמֵאָה. שַׁרְבִיט שֶׁל תְּמָרָה שֶׁרִקְּנוֹ, טָהוֹר. שִׁיֵּר בּוֹ תְּמָרָה אַחַת, טָמֵא. וְכֵן בַּקִּטְנִיּוֹת, שַׁרְבִיט שֶׁרִקְּנוֹ, טָהוֹר. שִׁיֵּר בּוֹ גַּרְגִּיר אֶחָד, טָמֵא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּמִשְׁמוּשָׁן:
עֳקָצֵי תְאֵנִים וּגְרוֹגָרוֹת וְהַכְּלוּסִים וְהֶחָרוּבִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וּמִצְטָרְפִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עֹקֶץ דְּלָעַת. עֳקָצֵי הָאַגָּסִין וְהַקְּרֻסְטְמֵלִין וְהַפְּרִישִׁין וְהָעֻזְרָדִין, עֹקֶץ דְּלַעַת טֶפַח, עֹקֶץ קוּנְרָס טֶפַח, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, טְפָחַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִים. וּשְׁאָר כָּל הָעֳקָצִים, לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין:
משנה עוקצים פרק א משנה ז