משנה: רִבִּי חֲנִינָה בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃ הלכה: [רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וג׳. מִפְּנֵי מַה מְכַנִּים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרִין אוֹתוֹ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי כָּתוּב מְעוֹנָה אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם לוֹמַר שֶׁהוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲלַפְתָּה אָמַר כּתוּב וַיֹּ֣אמֶר יְי הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כְּתִיב ײ בָ֗֝ם סִ֘ינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃ לָא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא קוֹדֶשׁ בְּסִינַי. לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן לְגִיבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵילָיו מְשׁוֹפָּעִים הֵלַךְ הֵלַךְ לֹא שֶׁהַסּוּס סוֹבֵל אֶת הַגִּיבּוֹר אֶלָּא שֶׁהַגִּיבּוֹר הוּא סוֹבֵל אֶת הַסּוּס. אַמַר רִבִּי אָחָא כְּתִיב יְי חָפֵץ֭ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ לְמַעַן צִדְקוֹ לְמַעַן צַדֶּקְךָ בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹתָךְ אָמַרְתִּיהָ לָךְ. זכינו להשלים בשלום נזכה ונחיה להשלים ללמד וללמד את כל ש׳ סדרי משנה בשלום אמן ברוך ײ לעולם אמן ואמן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]
העומר ושתי הלחם ולחם הפנים שריבה מדת עשרונן או שחיסר מדת עשרונן שהיתה מדה מרובה מחברתה או חיסרה מחברתה הרי אלו פסולות ריבה מדת סאין או שחיסר מדת סאין הרי אלו כשרות. תודה היתה באה חמש סאין ירושלמיות שהן ו' מדבריות נמצאת ירושלמיות יתירה על מדבריות שתות.איל המלואים היה בא במצה שבתודה חלות רקיקין ורבוכה שמנן כשמן תודה ותנופה כתנופת. איל נזיר היה בא שני ידות כמצה שבתודה חלות ורקיקין אין בו רבוכה שמנו כשמן תודה ותנופתו כתנופת תודה.השוחט את התודה לפנים ולחומה אבית פגי לא קדש הלחם אפילו כולם בפנים ואחד מהם בחוץ לא קדש הלחם שחטה ונמצא רובע ונרבע מוקצה ונעבד אתנן ומחיר לא קדש הלחם. זה הכלל כל שפסלה קודם לשחיטה לא קדש הלחם. שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם שחטה ונמצאת טריפה לא קדש הלחם. שחטה ונמצאת בעלת מום ר"א אומר קדש ר' יהושע אומר לא קדש דברי ר"מ אמר ר' יהודה לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על ששחטה חוץ לזמנה שקדש הלחם ועל ששחטה ונמצאת בעלת מום שלא קדש הלחם על מה נחלקו על ששחטה חוץ למקומה שר' אליעזר אומר קדש ור' יהושע אומר לא קדש. א"ל ר' אליעזר אי אתה מודה ששחטה חוץ לזמנה שקדש הלחם אף ששחטה חוץ למקומה יקדש הלחם א"ל ר' יהושע אי אתה מודה ששחטה ונמצאת בעלת מום שלא קדש הלחם אף ששחטה חוץ למקומה לא יקדש הלחם א"ל ר' אליעזר אתה מקישו לבעל מום ואני מקישו חוץ לזמנו נראה למי דומה אם דומה לבעל מום נלמדו מבעל מום ואם דומה לחוץ לזמנו נלמדו מחוץ לזמנו ר' אליעזר אומר חוץ לזמנו נפסל במחשבה וחוץ למקומו נפסל במחשבה ואל יוכיח בעל מום שאין נפסל במחשבה אלא במעשה ר' יהושע אומר בעל מום פסול ואין בו כרת וחוץ למקומו פסול ואין בו כרת ואל יוכיח חוץ לזמנו שפיגול וחייבין עליו כרת.תוספתא מנחות פרק ח תוס יא
הלכה: כָּל־הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה. דִּכְתִיב בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם. לִקְרִיאַת הַהַלֵּל. דִּכְתִיב זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂה ײ֨ נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃ לִתְקִיעַת שׁוֹפָר. דִּכְתִיב י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ לִנְטִילַת לוּלָב דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֗וֹן. לִתְפִילַּת הַמּוּסָפִין וְלַמּוּסָפִין. דִּכְתִיב בְּי֨וֹם צַוֹּת֜וֹ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וגו׳.תלמוד ירושלמי מגילה פרק ב הלכה ו