משנה: כָּל חַייָבֵי כְרִיתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטְרוּ יְדֵי כְרִיתָתָן שֶׁנֶאֱמַר וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ. מִשֶּׁלָּקָה הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ דִּבְרֵי רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמָה אִם הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת נַפְשׁוֹ נִיטְלָה עָלֶיהָ. הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּינָּתֶן לוֹ נַפְשׁוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד שֶׁנֶאֱמַר וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂת מִקֶּרֶב עַמָּם. וְאוֹמֵר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. הָא כָּל־הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ. וּמָה אִם הַדָּם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם חָתָה מִמֶּנּוּ הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו מְקַבֵּל שָׂכָר. גָּזֵל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדָתָן הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָל הַדּוֹרוֹת׃
משנה: חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁאֵינוֹ חַייָב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן:תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ג הלכה י
וָאָשׁ֕וּב וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֖י וָֽאֶרְאֶ֑ה וְהִנֵּ֖ה מְגִלָּ֥ה עָפָֽה׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר אֲנִ֤י רֹאֶה֙ מְגִלָּ֣ה עָפָ֔ה אׇרְכָּהּ֙ עֶשְׂרִ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה וְרׇחְבָּ֖הּ עֶ֥שֶׂר בָּאַמָּֽה׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֹ֚את הָֽאָלָ֔ה הַיּוֹצֵ֖את עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י כׇל־הַגֹּנֵ֗ב מִזֶּה֙ כָּמ֣וֹהָ נִקָּ֔ה וְכׇ֨ל־הַנִּשְׁבָּ֔ע מִזֶּ֖ה כָּמ֥וֹהָ נִקָּֽה׃מקרא זכריה פרק ה פסוק ד