משנה: כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ. עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבִּוֹ וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחוֹרָיו. חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל בְּיָדוֹ כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ׃ יָדָהּ טֶפַח וְרָחְבָּהּ טֶפַח וּמַגַּעַת עַל פִּי כְרֵיסוֹ. וּמַכֶּה שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מֵאַחוֹרָיו. וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מוּטֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו וגו׳. וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ׃ וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה וגומ׳. וְהִפְלָא֚ יְי אֶת־מַכּוֹתְךָ וְגוֹ׳, וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא. וְאִם מֵת תַּחַת יָדוֹ פָּטוּר. הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת וָמֵת הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. נִתְקַלְקַל בֵּין בָּרֵיעִי בֵּין בַּמַּיִם פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאִישׁ בָּרֵיעִי וְהָאִשָּׁה בַּמָּיִם׃
אמר שמואל בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד ויום אידם נמי מי אסיר והא רב יהודה שרא ליה לרב ברונא לזבוני חמרא ולרב גידל לזבוני חיטין בחגתא דטייעי שאני חגתא דטייעי דלא קביעא:מתני׳ עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר היה חוצה לה עבודת כוכבים תוכה לה מותר מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מותר:גמ׳ ה"ד חוצה לה אמר רשב"ל משום ר' חנינא כגון עטלוזא של עזה וא"ד בעא מיניה רשב"ל מר"ח עטלוזא של עזה מהו א"ל לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ועובד כוכביםתלמוד בבלי עבודה זרה דף יא עמוד ב
רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי דָּמִים מַהוּ שֶׁיִּטְבְּלוּ בְּמִקַּח. אוֹ מֵאַחַר שֶׁהַבְּעָלִים מוֹצִיאִין אוֹתָהּ לֹא נִטְבְּלָה. רִבִּי מָנָא בָּעֵי הֲגַע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה נְתוּנָה בְּפִיו. לֹא כְמָאוּס הוּא יָכוֹל הוּא לְהַחֲזִירָהּ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצָא אוֹכֵל טֵבֵל לְמַפְרֵיעוֹ הָדָא אָֽמְרָה דָּמִים כְּמִקַּח הֵן.מְּצָאָהּ כַּלְכָּלָה בְּמָקוֹם שֶׁהָרוֹב מַכְנִיסִין לַשּׁוּק אָסוּר לוֹכַל מִמֶּנּוּ עֲרַאי וּמְתַקְּנָהּ דְּמַאי. בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב מַכְנִיסִין לַבָּתִּים מוּתָּר לוֹכַל מִמֶּנּוּ עֲרַאי וּמְתַקְּנָהּ וַדַּאי. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מְתַקְּנָהּ דְּמַאי. מַכְנִיסָהּ לַבָּיִת מְתַקְּנָהּ וַדַּאי. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי דְּמַאי מַהוּ שֶׁיִּטְבּוֹל לְוַדַּאי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת מַקְדִּים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק צָרִיךְ לְהַתְנוֹת וְלוֹמַר אִם מֵאוֹתָהּ שֶּׁמַּכְנִיסִים לַשּׁוּק הִיא מַה שֶׁעָשִׂיתִי עָשׂוּי. וְאִם לָאו לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. שֶׁלֹּא תְּהֵא מֵאוֹתָהּ שֶׁמַּכְנִיסִין לַבָּתִּים וְנִמְצֵאת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר טְבוּלָה לִתְרוּמָה גְדוֹלָה. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה בַשָּׂדֶה מְתַקְּנָהּ דְּמַאי. מַכְנִיסָהּ לַבָּיִת מְתַקְּנָהּ װַדַּאי. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מֵאוֹתָהּ שֶׁמַּכְנִיסִין לַבַּיִת הִיא וְנִמְצֵאת תְּרוּמָה גְדוֹלָה טְבוּלָה לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה בְּקוֹרֵא שֵׁם עַל מַעְשְׂרוֹתָיו.עַד כְּדוֹן דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ גוֹרֶן אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ גוֹרֶן מַפְרִישִׁין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְאֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְדוֹלָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי מָצָא פֵּירוֹת מְמוּרָחִין בַּשָּׂדֵה מְכוּנָּסִין אֲסוּרִין מִשּׁוּם גֶּזֶל. מְפוּזָרִין מוּתָּרִין מִשּׁוּם גֶּזֶל. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת וּפְטוּרִין מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה. שֶׁאֵי אֶפְשַׁר לְגוֹרֶן שֶׁתֵּיעָקֵר אֶלָּא אִם כֵּן נִתְרְמָה.תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ג הלכה א