משנה: וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבַפּוּרִים מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת. בָּזֶה וּבָזֶה אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת. נִקְבַּר הַמֵּת לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת. אֵיזֶהוּ הָעִינּוּ שֶׁכּוּלָּן עוֹנוֹת כְּאֶחָת. וְקִינָה שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכוּלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מָהוּ אוֹמֵר בִּלַּע הַמָּוֶת לְנֶצַח וּמָחָה ײ֨ אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וגו׳׃ הלכה: רִבִּי תַנְחוּם בַּר עִילַּיי דְמָךְ בַּחֲנוּכְּתָא. רִבִּי דוֹסָא דְּמָךְ בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן. עָֽבְדִין לֵיהּ אִיבְרַייָא. סָֽבְרִין מֵימַר. מִן דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן. וּבָֽדְקוֹן וָאַשְׁכְּחוֹן דְּלָא מִן דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן. רִבִּי קְּרִוסְפֵּי דְּמָךְ בְּמוֹעֲדָא וְעָֽבְדִוֹן לֵיהּ אִיבְרַייָא. סָֽבְרִין מִימַר. מִן דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִמִּי. וּבָֽדְקוֹן וָאַשְׁכְּחוֹן דְּלָא מִן דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִמִּי. רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב. אֲפִילוּ לְשָׁעָה. מִן הָדָא וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵר֭ שָֽׁם׃ וַאֲנָן חֲמֵיי רַבָּנִן עַנְייָן בְּדִיבּוּרָא. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חֲבֵירִים זְרִיזִין חֵן וְאֵינָן בָּאִין לִידֵי הֶסְפֶּד. תַּנֵּי. אֵין מוֹלִיכִין חֲלִילִין לְבֵית הֶאָבֵל. אֲבָל מוֹלִיכִין חֲלִילִין לְבֵית הַשִּׂמְחָה וּלְבֵית הַמִּשְׁתֶּה.
הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יַנִַּאי. שֵׁיתֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַפְתֵּחַ שֶׁלְפַּלְמֶנֵטָרִין קְטַנָּה. אָמַר הַמֶּלֶךְ. אִם אֲנִי מְנִיחָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא אֲבִידָה הִיא. אֶלָּא הַרֵינִי עוֹשֶׂה לָהּ שַׁלְשֶׁלֶת. שֶׁאִם אָֽבְדָה. הַשַּׁלְשֶׁלֶת תְּהֵא מוֹכַחַת עָלֶיהָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אִם מְנִיחַ אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹת שֶׁהֵם נִבְלָעִין הֵן בֵּין הָאוּמּוֹת. אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מְשַׁתֵּף שְׁמִי הַגָּדוֹל בָהֶם וְהֵן חַיִּים. מַה טַעַם. וְיִשְׁמְע֣וּ הַֽכְּנַֽעֲנִ֗י וְכֹל֙ יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנָסַ֣בּוּ עָלֵ֔ינוּ וְהִכְרִ֥יתוּ אֶת־שְׁמֵינוּ מִן־הָאָ֑רֶץ וּמַֽה־תַּֽעֲשֵׂה֭ לְשִׁמְךָ֥ הַגָּדֽוֹל׃ שֶׁהוּא מְשׁוּתָּף בָּנוּ. [מִיַּד] וַיֹּ֧אמֶר ײ אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ קוּם לָ֑ךְ. קֻם לָךְ הַהוּא דַאַדְכַּרְתְּ.תלמוד ירושלמי תענית פרק ב הלכה ו
הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ פָתוּחַ וּמְצָאוֹ פָתוּחַ, נָעוּל וּמְצָאוֹ נָעוּל, פָּתוּחַ וּמְצָאוֹ נָעוּל, טָהוֹר. נָעוּל וּמְצָאוֹ פָתוּחַ, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, שֶׁהָיוּ גַנָּבִים וְנִמְלְכוּ וְהָלְכוּ לָהֶן:
אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חָבֵר לְהוֹצִיא בְנוֹ אוֹ בִתּוֹ אוֹ בְהֶמְתּוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנְסָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת:
כְּלָל אָמְרוּ בַטָּהֳרוֹת, כֹּל הַמְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, טָמֵא, עַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֹכֶל הַכֶּלֶב. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּיַחֲדֶנּוּ לְאָדָם. כֵּיצַד. גּוֹזָל שֶׁנָּפַל לְגַת וְחִשַּׁב עָלָיו לְהַעֲלוֹתוֹ לְנָכְרִי, טָמֵא. לְכֶלֶב, טָהוֹר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. חִשַּׁב עָלָיו חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, טָהוֹר. אִם הֶעֱלָהוּ, טָמֵא, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה:
משנה טהרות פרק ח משנה ז