משנה: אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֶלָּא בְמִינוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ בִמְשִׁיחָה. אָמַר רִבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ אוֹגְדִין אֶת לוּלְבֵיהֶן בְּגִימוֹנִית שֶׁל זָהָב. אָֽמְרוּ לוֹ בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמָטָּה: וְאֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין בְּהוֹדוּ לַיי׳ תְּחִילָּה וָסוֹף זְאַף בְּאָנָא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא כְדִבְרֵי הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף בְּאָנָּא ײ׳ הַצְּלִיחָה נָּא. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁכָּל־הָעָם מְטָֽרְפִין בְּלוּלְבֵיהֶן וְהֵם לֹא נִיעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא יי׳ הוֹשִׁיעָה נָּא בִלְבַד. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטּוֹל עַל שׁוּלְחָנוֹ. אִם לֹא נָטַל בַשַּׁחֲרִית יִטּוֹל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁכָּל־הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב׃ הלכה: הָא בְהוֹדוּ לֹא. לְהוֹצִיא. אַף בְּאָנָּא יי׳ הַצְּלִיחָה נָּא. רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. זֶה שֶׁהוּא מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ נוֹטֵל לוּלָב וּמְנַעְנֵעַ. שׁוֹפָר וְתוֹקֵעַ. לִכְשֶׁתַּגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. תַּנֵּי. צָרִיךְ לְנַעְנֵעַ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הָכֵין חַד וְהָכֵין חַד אוֹ הָכֵין וְהָכֵין חַד. תַּמָּן תַּנִּינָן. צָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלשׁ פְּעָמִים לְכָל דָּבָר וְדָבָר. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הָכֵין חַד וְהָכֵין חַד אוֹ הָכֵין וְהָכֵין חַד.
אֶלָּא אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר, אָמַר רַבָּה: מַחְלוֹקֶת בְּטָעוּת אִשָּׁה אַחַת כְּעֵין שְׁתֵּי נָשִׁים. אֲבָל בְּטָעוּת אִשָּׁה אַחַת גְּרֵידְתָּא — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט.אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: קִידְּשָׁהּ בְּטָעוּת, וּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְכֵן קָטָן שֶׁקִּידֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁלַח סִבְלוֹנוֹת לְאַחַר מִיכֵּן — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, שֶׁמֵּחֲמַת קִדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים שָׁלַח. וְאִם בָּעֲלוּ — קָנוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: אִם בָּעֲלוּ לֹא קָנוּ.וְהָא הָכָא דְּטָעוּת אִשָּׁה אַחַת הִיא, וּפְלִיגִי. מַאי לָאו טָעוּת נְדָרִים?תלמוד בבלי כתובות דף עג עמוד ב
כׇּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃כִּ֛י מַה־יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים׃ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלׇךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃מקרא קהלת פרק ו פסוק י