משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. גֵּירַשּׁ אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵת הַנָּשׂוּי נָכְרִית וּכְנָסָהּ הַמְגָרֵשׁ וּמֵת. זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ וְכוּלָּן שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁמֵּיאֵינוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַייְלוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין כול׳. גֵּירַשּׁ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. לֹא סוֹף דָּבָר בְּשֶׁגֵּירַשּׁ וְאַחַר כָּךְ כָּנַס. אֶלָּא אֲפִילוּ כָּנַס וְאַחַר כָּךְ גֵּירַשּׁ. הָדָא הוּא דְּתַנִּינָן שֶׁאִם מֵתוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אַף רִבִּי לִעֶזֶר מוֹדֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְיֵאוּת. אִילּוּ מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים וּמֵתוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא שֶׁמָּא אֵין אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. תַּמָּן וְהוּא שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים בִּשְׁעַת מִיתָה. וְהָכָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא צָרָה לְאַחַר מִיתָה.
אֵין פּוֹתְחִין אֶת הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְלִי. וְאֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת:
אֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ, וְאֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם, אֲבָל מְכַבְּשִׁין, וְאֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפֹּת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בְבַקַּעַת, וְכֵן בְּדֶלֶת, וְאֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בְמַקֵּל בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נוֹטֵל אָדָם קֵיסָם מִשֶּׁלְּפָנָיו לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו. וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק:
משנה ביצה פרק ד משנה ז
דמחית מידי מתותיה ושקיל ליה דאי לא תימא הכי הא דאמר רב כהנא אבנים של קרנות חלולות היו דכתיב (זכריה ט, טו) ומלאו כמזרק כזויות מזבח הכא נמי אבנים שלמות אמר רחמנא אלא דמחית מידי מתותיה ושקיל ליה ה"נ דמחית מידי מתותיה ושקיל ליהדרש רבא מאי דכתיב (שמואל א יט, יח) וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה וכי מה ענין נויות אצל רמה אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולםאמרי כתיב (דברים יז, ח) וקמת ועלית אל המקום מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות לא הוו ידעי דוכתיה היכאתלמוד בבלי זבחים דף נד עמוד ב