משנה: הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא. אוֹהֵב, זֶה שׁוּשְׁבִין. שׂוֹנֵא כֹּל שֶׁלֹּא דִבֶּר עִמּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה. אָמְרוּ לֹו לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ׃ הלכה: הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא כול׳. רִבִּי טֶבְלַיי רִבִּי אַבִּינָּא בְשֵׁם רַב. בְּשִׁבְעַת יְמֵי מִשְׁתֶּה שָׁנוּ.
מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר. הֲדָא דְּאָמַר בְּצִיבּוּר. אֲבָל בְּיָחִיד תַּחֲנוּנִים הֵן.הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר בַּתְּחִילָּה. אָדָא בַּר בַּר חָנָה גַּנִּיבָה בְּשֵׁם רַב טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר בַּתְּחִילָּה. בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיכַן טָעָה חוֹזֵר לְמָקוֹם הַבָּרוּר לוֹ.רִבִּי אָחָא וְרִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי יָֽתְבִין בְּחַד כְּנִישְׁתָּא אָתִי עֲבַר חַד קוֹמִי תֵיבוּתָא וְאַשְׁגָּר חַד בְּרָכָה. אֲתוּן וְשַׁייְלוּן לְרִבִּי סִימוֹן. אָמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְלִיחַ צִיבּוּר שֶׁהִשְׁגִּיר שְׁתַּיִם שָלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אַשְׁכַּח תְּנָיי וּפְלִיג. לַכֹּל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ חוּץ מִמִּי שֶׁלֹּא אָמַר מְחַיֵּה הַמֵּתִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. אֲנִי אוֹמֵר מִין הוּא. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן עֲבַר קוֹמִי תֵיבוּתָא וְאַשְׁגָּר מַכְנִיעַ זֵדִים בְּסוֹפָהּ שְׁרִי מַשְׁקִיף עֲלֵיהוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ לֹא שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים בָּךְ.תלמוד ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ג
הַמַּעֲלֶה פֵרוֹתָיו לַגַּג מִפְּנֵי הַכְּנִימָה, וְיָרַד עֲלֵיהֶם טַל, אֵינָם בְּכִי יֻתַּן. אִם נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הֶעֱלָן חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁחִשַּׁב שֶׁיֵּרֵד עֲלֵיהֶן הַטַּל, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה:
הַמַּעֲלֶה אֶת הָאֲגֻדּוֹת וְאֶת הַקְּצִיעוֹת וְאֶת הַשּׁוּם לַגַּג בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּינוּ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. כָּל הָאֲגֻדּוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּלַּחִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי מִפְּנֵי מָה טִמְּאוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי מַשְׁקֵה הַפֶּה. כָּל הַקְּמָחִין וְהַסְּלָתוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִים. הַחִילְקָה, הַטְּרָגִיס וְהַטִּסְגִי, טְמֵאִים בְּכָל מָקוֹם:
כָּל הַבֵּיצִים בְּחֶזְקַת טָהֳרָה, חוּץ מִשֶּׁל מוֹכְרֵי מַשְׁקֶה. וְאִם הָיוּ מוֹכְרִין עִמָּהֶן פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, טְהוֹרוֹת. כָּל הַדָּגִים בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֲתִיכַת אִלְתִּית וְדָג הַמִּצְרִי הַבָּא בְקֻפָּה וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין, הֲרֵי אֵלּוּ בְחֶזְקַת טָהֳרָה. כָּל הַצִּיר בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. וְעַל כֻּלָּם, עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן לוֹמַר טְהוֹרִים הֵן, חוּץ מִשֶּׁל דָּגָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַפְקִידִין אוֹתָהּ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, צִיר טָהוֹר שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, טָמֵא:
משנה מכשירין פרק ו משנה ד