משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּישֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. מַה בֵין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת. מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. כֹהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת וְאֵין כֹּהֵן מִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לַמֵּתִים וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לַמֵּתִים. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. הלכה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן כול׳. מַה בֵין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת. מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת. מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. דִּכְתִיב. וְכָל־מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. לֹא כֹהֶנֶת. רִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָא כְתִיב וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ. מֵעַתָּה כֹהֵן וְלֹא כֹהֶנֶת. מַאי כְדוֹן. וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. אֶת שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. יָצָאת זוֹ שֶׁאֵין בְּנָהּ עוֹמֵד תַּחְתֶּיהָ. כֹהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת. וְאֵין כֹּהֵן מִתְחַלֵּל. דִּכְתִיב וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְעַמָּיו. אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע שֶׁהוּא מִתְחַלֵּל. הִיא עַצְמָהּ מְנַיִין. וְדִין הוּא. מַה אִם הַזֶּרַע שֶׁלּא עָבַר עֲבֵירָה הֲרֵי הוּא מִתְחַלֵּל. הִיא שֶׁעָֽבְרָה עֲבֵירָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּתְחַלֵּל. הוּא עַצְמוֹ יוֹכִיחַ. שֶׁעָבַר עֲבֵירָה וְאֵינוֹ מִתְחַלֵּל. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל בְּכָל־מָקוֹם. תֹּא̇מַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת בְּכָל־מָקוֹם. הוֹאִיל וְהִיא מִתְחַלֶּלֶת בְּכָל־מָקוֹם דִּין הוּא שֶׁתִּתְחַלֵּל. מַה נַפְשֵׁךְ לוֹמַר. לֹא יָחֵל. לֹא יְחַלֵּל. אַף מִי שֶׁהָיָה כָשֵׁר וְנִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לַמֵּתִים. רִבִּי דּוֹסָא מִמַּלְחִיָּא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כֹּהֶנֶת מוּתֶּרֶת לָצֵאת חוּצָה לָאָרֶץ. מַה טַעֲמָא. אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. לֹא אֶל הַכּוֹהֲנֹת. דִּלֹכֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. הוֹאִיל וְהִיא בִּכְלַל גְּזֵירָה לֹא תֵצֵא. וּתְהֵא בִּכְלַל גְּזֵירָה וְלֹא תֵצֵא. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת מַדְחֶה פָּרָשַׁת טֻמְאוֹת. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. דִּכְתִיב כָּל־זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכֲלֶנּוּ.
וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃וַ֠יִּפְקֹ֠ד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃מקרא בראשית פרק מ פסוק ו
אימא לזבח כלל שלמים פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שלמים אין מידי אחרינא לאלה' הדר וכללמתקיף לה ר' יעקב מנהר פקוד הא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא כללא קמא מרבי זבחים ותו לא כללא בתרא לה' כל דלה' ואפי' לעופות ואפי' למנחותתלמוד בבלי זבחים דף ח עמוד ב