משנה: מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ. אֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם וְאֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם. הלכה: מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים וכו׳. רַב אָמַר. בְּכוֹלֵל נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּפוֹרֵט כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי. יֵּשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּמוֹנֶה נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּכוֹלֵל כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי. נֶחְלְקָה הָעֵדוּת אֵין כָּאן נְזִירוּת. הֵיי דֵי נוֹ כוֹלֵל. וְהֵיי דֵי נוֹ מוֹנֶה. כּוֹלֵל. אָהֵן אוֹמֵר. תַּרְתֵּיי. וְאָהֵן דָּמַר. חָמֵשׁ. מוֹנֶה. אָהֵן אָמַר. חָדָא תַּרְתֵּיי. וְאָהֵן אָמַר. תְּלַת אַרְבַּע חָמֵשׁ. רַב אָמַר. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה עֵדוּת. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה עֵדוּת. דִבְרֵי הַכֹּל מַכְחִשׁ עֵדוּת לְאַחַר עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוּחְזָק מְמּוֹנֶה. זֶה אוֹמֵר. מִן הַכִּיס מוֹנֶה. וְזֶה אוֹמֵר. מִן הַצְְּרוֹר מוֹנֶה. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אַף רַב מוֹדֶה שֶּׁבָּֽטְלָה הָעֵדוּת. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי כִיתֵּי עֵדִים. אֵילּוּ אוֹמְרִים. מִן הַכִּיס מָנָה. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. מִן הַצְּרוֹר מָנָה. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה הָעֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. זֶה אוֹמֵר. בַּמַּקֵל הֲרָגוֹ. וְזֶה אוֹמֵר. בַּסַּייָף הֲרָגוֹ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אוֹף רַב מוֹדֶה שֶׁבָּֽטְלָה עֵדוּת. מַה פְלִיגִין. כְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתּוֹת עֵדִים. אֵילּוּ אוֹמְרִים. בַּמַּקֵל הֲרָגוֹ. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. בַּסַּייָף הֲרָגוֹ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת בָּֽטְלָה הָעֵדוּת. וּכְרַב לֹא בָֽטְלָה הָעֵדוּת. אֵילּוּ אוֹמְרִים. לַדָּרוֹם פָּנָה. וְאֵילוּ אוֹמְרִים. לַצָּפוֹן פָּנָה. כָּל־עַמָּא מוֹדוּ. הַכְחֵשׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת לֹא בָֽטְלָה עֵדוּת. חֵיילֵיהּ דְּרַב מִן הָדָא. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. הוֹאִיל וְזוֹ וְזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵינוֹ קַייָם הֲרֵי אֵילּוּ יִנָּשֵׂאוּ. וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר בְּעֵדִים. מַה בֵּין עֵדִים מַה בֵּין צָרָה. לא חָֽשְׁשׁוּ דְּבַר צָרָה אֵצֶל חֲבֵירָתָהּ כְּלוּם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמָן שֶׁהֵן מַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. פָּתַר לָהּ רַב עֵד בְּעֵד. אָמַר רִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֵימַר כַּת בְּכַת. שַׁנְייָא הִיא דִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּכְתִיב צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדוֹף. תַּנֵּי. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה עַל מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁיְּהֵא נָזִיר כַּקַּל שֶׁבָּהֶן. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל שְׁנֵי עֵדִים. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה תיבה שהיא מלאה כלים וקבע לו כסוי טמאה היתה ריקנית וקבע לה כסוי טהורה למה זה דומה לכדים ריקנית שהיא מלאה רוח שהיא טהורה. תיבה שהיא טמא מת וקבע לה מדרס טהורה מכלל טומאה ומקבלת טומאה מכאן ולהבא תיבה שחציה פתוח וחציה נעול טמאה מדרס טמא מת נפחתה מלמעלה טמאה מפני שהיא מקבלת מלמטה נפחתה מלמטה ר"מ מטמא וחכמים מטהרין מפני שבטל העיקר בטל הטפלה חמת שנפחתה הרי זה טמאה שבתחלה משמשת ישיבה ושכיבה עם מלאכתה ועכשיו משמשת ישיבה ושכיבה דר"מ וחכ"א מפני שבטל העיקר בטל הטפלה מודים חכמים לר"מ <ולר"ש> בכר וכסת של עור שנקרעו שאע"פ שאינן מקבלין את מה שבתוכן שהן טמאין ואין צריך לומר בכרים ובשק לא שהן טמאין משום קבול אלא משום אריג רבי יוסי אומר תיבת הבלנין שהיא גבוהה י' טפחים ויש לה לזביז טמאה שמתחלה לכך נעשית להיות עולה ויושב בראשה.תוספתא כלים מציעא פרק י תוס ב ק֣וּמִי ׀ רֹ֣נִּי (בליל) [בַלַּ֗יְלָה] לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כׇּל־חוּצֽוֹת׃ {ס}        רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלְלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא׃ {ס}        שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֙גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ {ס}        מקרא איכה פרק ב פסוק כב קודםהבא