משנה: אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ. לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר אֲבָל שׁוֹחֵט וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן׃ הלכה: אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. אָמַר רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. דִּבְרֵי חַכֹּל הִיא. כְּדֵי לְהַעֲבִיר שַׁמְנוּנִית שֶׁעָלֶיהָ.
הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים, לְשֵׁם גְּבָעוֹת, לְשֵׁם יַמִּים, לְשֵׁם נְהָרוֹת, לְשֵׁם מִדְבָּרוֹת, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֶחָד לְשֵׁם אַחַד מִכָּל אֵלּוּ, וְאֶחָד לְשֵׁם דָּבָר כָּשֵׁר, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה:
אֵין שׁוֹחֲטִין לֹא לְתוֹךְ יַמִּים, וְלֹא לְתוֹךְ נְהָרוֹת, וְלֹא לְתוֹךְ כֵּלִים. אֲבָל שׁוֹחֵט הוּא לְתוֹךְ עוּגָא שֶׁל מַיִם, וּבִסְפִינָה, עַל גַּבֵּי כֵלִים. אֵין שׁוֹחֲטִין לְגֻמָּא כָּל עִקָּר, אֲבָל עוֹשֶׂה גֻמָּא בְתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הַדָּם לְתוֹכָהּ. וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין:
הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלָה, לְשֵׁם זְבָחִים, לְשֵׁם אָשָׁם תָּלוּי, לְשֵׁם פֶּסַח, לְשֵׁם תּוֹדָה, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֶחָד לְשֵׁם אַחַד מִכָּל אֵלּוּ, וְאֶחָד לְשֵׁם דָּבָר כָּשֵׁר, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה. הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם חַטָּאת, לְשֵׁם אָשָׁם וַדַּאי, לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, לְשֵׁם תְּמוּרָה, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. זֶה הַכְּלָל, כָּל דָּבָר שֶׁנִּדָּר וְנִּדָּב, הַשּׁוֹחֵט לִשְׁמוֹ, אָסוּר, וְשֶׁאֵינוֹ נִדָּר וְנִדָּב, הַשּׁוֹחֵט לִשְׁמוֹ, כָּשֵׁר:
משנה חולין פרק ב משנה יא
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמָא הָעִבְרִייָה יוֹצְאָה בְנִישּׂוּאִים מִקַּל וָחוֹמֶר. מָה אַם הַסֵּימָנִין שֶׁאֵינָן מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מֵרְשׁוּת הָאָב הֲרֵי הֵן מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן. נִישּׂוּאִין שֶׁהֵן מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת הָאָב אֵינוֹ דִין שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן. אָמַר לֵיהּ. אֲנִי אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלְּמִשְׁנָה. יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִייָה. שֶׁהִיא קוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּסֵּימָנִין. בַּר פְּדָייָה אָמַר. אָמָא הָעִבְרִייָה יוֹצְאָה בְּמִיתַת רַבָּהּ. מַה טַעֲמָא. וְאף לַאֲמָֽתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן וּכְתִיב וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם. הִקִּישׁ אָמָא עִבְרִייָה לַנִּרְצָע. מַה הַנִּרְצָע יוֹצֵא בְּמִיתַת רַבּוֹ. אַף אָמָא עִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְּמִיתַת רַבָּהּ. וְאַתְייָא דְּבַר פְּדָייָה כְּהָדֵין תַּנָּייָא דְתַנֵּי. עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד אֶת הַבֵּן וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת. אָמָא הָעִבְרִייָה עוֹבֶדֶת אֶת הַבַּת וְאֵינָהּ עוֹבֶדֶת אֶת הַבֵּן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בֵּין עִבְרִיָּה בֵּין עִבְרִי אֵינָן עוֹבְדִין לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת. מַה מְקַייֵם הָדֵין תַּנָּייָה וְאַף לַאֲמָֽתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן. פָּתַר לָהּ בְּהַעֲנָק. דְּתַנֵּי. אֵילּוּ שֶׁמַּעֲנִיקִין לָהֶם. הַיּוֹצֵא בַּשָּׁנִים וּבַיּוֹבֵל וְאָמָא הָעִבְרִיָּה שֶׁהִיא קוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּסֵּימָנִין. אֲבָל הַיּוֹצֵא בְּגֵירָעוֹן כֶּסֶף וּבְמִיתַת הָאָדוֹן אֵין מַעֲנִיקִין לָהֶן.כְּתִיב וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת וגו׳. הָא כֵיצַד. זֶה שֶׁהוּא נִמְכַּר בְּבֵית דִּין וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים. וְזֶה שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת. רִבִּי אִמִּי בְּעָא. פְּשִׁיטָא זֶה שֶׁהוּא נִמְכַּר בְּבֵית דִּין בֵּית דִּין כּוֹתְבִין שְׁטָרוֹ. זֶה שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ מִי כוֹתֵב אֶת שְׁטָרוֹ. כְּתִיב לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אוֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָֽדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים. שָׂכִיר עוֹבֵד בַּיּוֹם וְאֵינוֹ עוֹבֵד בַּלַּיְלָה. עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. כְּתִיב לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ. וְאַתְּ אוֹמֵר אָכֵן. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רַבּוֹ מַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כְנַעֲנִית וְנִמְצָא עוֹבֵד בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה קוֹנֶה כֹהֵן. אָמַר לֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל לֹא הֵיתֵר מִכְּלַל אִיסּוּר הוּא. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן רִבִּי בָּא בַּר מָמָל כָּאן חָזַר בֵּיהּ.דָּרַשׁ רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי בּוּן. הַמִּילָת הַזֶּה נִרְצַע. שֶׁלֹּא יְהֵא כֹהֵן וְיִפָּסֵל. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מִן חַסְחוּס הָיָה נִרְצַע. מִיכָּן הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֵין הַכֹּהֶן נִרְצַע. שֶׁמָּא יֵיעָשֶׂה בַּעַל מוּם וְיִיפָּסֵל מִן הָעֲבוֹדָה. וְיֵירָצֵע חַסְחוּס פָּחוֹת מִן הַכַּרְשִׁינָה. שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי כַּרְשִׁינָה. וְיָבוֹא לִידֵי כַּרְשִׁינָה. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה וְשָׁב לַאֲחוּזָּתוֹ. בְּעֵיינוֹ. כְּלוּם הָיָה נִרְצַע אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. בַּמַּרְצֵעַ. אֵין לִי אֶלָּא בַּמַּרְצֵעַ. מְנַיִין אֶפִילוּ בְסוֹל אֲפִילוּ בְקוֹץ אֲפִילוּ בִזְכוּכִית. תַּלְמוּד לוֹמַר וְרָצַע. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה.תלמוד ירושלמי קידושין פרק א הלכה ב