משנה: נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִיטֵּל פָּטוּר. לְקַייֵם אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִייֵם פָּטוּר. שֶׁהָיָה בַדִּין שֶׁיְּהֵא חַייָב דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא וּמָה אִם הָֽרְשׁוּת שֶׁאֵינוֹ מוּשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי הֲרֵי הוּא חַייָב עָלֶיהָ. מִצְוָה שֶׁהוּא מוּשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַייָב עָלֶיהָ. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא. אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הָֽרְשׁוּת שֶׁכֵּן עָשָׂה בָהּ לָאו כְּהֵין. תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת מִצְוָה שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ לָאו כְּהֵין שֶׁאִם נִשְׁבַּע לְבַטֵּל וְלֹא בִטֵּל פָּטוּר׃ הלכה: נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה כול׳. אָמַר רִבִּי מָנִי. כֵּינִי מַתְנִיתָא. חַייָב. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. מָה מַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא בִּשְׁאָר הָאִיסּוּרִין. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל נְבֵילָה. וְלֹא אֲכָלָהּ. פָּטוּר. אָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל. אִין תֵּימַר חַייָב. וִיתִיבִינֵיהּ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הָֽרְשׁוּת שֶׁעָשָׂה בָהּ לָאו כְּהֵֵין וְהֵין כְּלָאו. תֵּימַר בִּשְׁבוּעַת מִצְוָה שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ לָאו כְּהֵין. אַזְהָרָה לִשְׁבוּעַת הָֽרְשׁוּת מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ. לֹא יַעֲשֶׂה דְבָרָיו חוּלִין.
אלא אי אמרת בוגרת דעלמא לא יהבינן לה טפי לא ליתב לה אלא בעילת מצוה ותו לאלעולם דיהיב לה אחת בימי קטנות וג' בימי נערות מי סברת כל תלתא ירחי חדא עונה כל תרי ירחי חדא עונהמנימין סקסנאה הוה שקיל ואזיל לאתריה דשמואל סבר למעבד עובדא כוותיה דרב אפילו ראתה אמר לא פליג רב בין ראתה בין לא ראתהתלמוד בבלי נידה דף סה עמוד א
סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה אם היו של טבל עושים אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר או קורא שם לתרומת מעשר שבהן אם היו של מעשר טבל עושה אותן [תרומה ומעשרות] על מקום אחר או קורא שם לתרומת מעשר שבהן אם היו של מעשר שני מחללן על המעות בדמי תרומה חוץ מדמי תרומה שבהן אם היו של חדש ימתין עד שיבא הפסח ויתננו לכהן.סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו אם היו של טבל עושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר או קורא שם לתרומת מעשר שבה [היתה של מעשר טבל עושה תרומה ומעשרות על מקום אחר או קורא שם לתרומת מעשר שבה] ואם היו של מעשר שני מחללן על המעות בדמי תרומה חוץ מדמי תרומה שבהן אם היו של חדש ימתין עד שיבא הפסח ויתננו לכהן.[סאה תרומה שנפלה למאה שביעית הרי אלו יעלו פחות מכן ירקבו].תוספתא תרומות פרק ו תוס ה