משנה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הִתְקַדְּשִׁי לִי עַל מְנָת שֶׁאַדַּבֵּר עָלַיִיךְ לַשִּׁלְטוֹן וְאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ כַּפּוֹעֵל דִּיבֵּר עָלֶיהָ לַשִׁלְטוֹן וְעָשָׂה עִמָּהּ כַּפּוֹעֵל מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אָבָּא רָצָה הָאָב מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מֵת הָאָב הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. מֵת הַבֵּן מְלַמְּדִין אֶת הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הִתְקַדְּשִׁי לִי כול׳. רַב אָמַר. וְהוּא שֶׁנָּתַן לָהּ שָׁוֶה פְרוּטָה אֲנָן קַייָמִין. רִבִּי אִימִּי בְּעֵי קוֹמֵי רִבִּי. וְכָל־הַדְּבָרִים לֹא וְהוּא שֶׁנָּתַן לָהּ שָׁוֶה פְרוּטָה אֲנָן קַייָמִין. אָלָּא כֵּינִי. בַּמֶּה שֶׁאַדַּבֵּר עָלַיִיךְ לַשִּׁלְטוֹן. וְדִּיבֵּר עָלֶיהָ לַשִּׁלְטוֹן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בַּמֶּה שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ כַּפּוֹעֵל. וְעָשָׂה עִמָּהּ כַּפּוֹעֵל שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁייִחֲדָה לוֹ סֶלַע בַּמִּגְדָּל. בְּמַה קִידְּשָׁהּ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל־הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה נִתְחַייַב זֶה בַּחֲלִיפָיו. עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אָבָּא רָצָה הָאָב מְקוּדֶּשֶׁת לֹא רָצָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. סְתָמוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה. מֵת הָאָב הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. סְתָמוֹ רוֹצֶה. מֵת הַבֵּן מְלַמְּדִין אֶת הָאָב לוֹמַר אֵינוֹ רוֹצֶה. סְתָמוֹ רוֹצֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי יַנַּאי. וְאִית מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָמַר לֵיהּ. וּלְיַנַּאי עֲלִיבָא אַתְּ שְׁאִיל מִילָּה בְקִידּוּשִׁין. חָזַר רִבִּי יַנַּאי וּפָתַר מַתְנִיתָה עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אָבָּא. רָצָה הָאָב מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בְּאוֹמֵר עַל מְנָת דּוּ אָמַר. וְהוּא לֹא אָמַר. מֵת הָאָב הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּמָאן דְּאָמַר. מֵת הַבֵּן מְלַמְּדִין אֶת הָאָב שֶׁיֹּאמַר. אֵינִי רוֹצֶה. כְּמָאן דְּאָמַר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יוֹסֵי. יְכִיל רִבִּי יַנַּאי מִיפְתּוֹר מַתְנִיתָה הֵיךְ דּוּ בָּעֵי. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא מִיתְמְנַע רִבִּי מִיכְּלָל בַּאֲתַר חַד וּפְרָט בַּאֲתַר חַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר. כְּלָל. בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. פְּרָט.
פגע ביה רב נחמן אמר ליה כיצד קומצין א"ל מכלי זה אמר ליה וכי קומצין מכלי שעל גבי קרקע א"ל דמגבה ליה כהןכיצד מקדשין את המנחות אמר ליה נותנה לכלי זה וכי מקדשין בכלי שעל גבי קרקע א"ל דמגבה ליה כהןאמר ליה א"כ הוצרכתה ג' כהנים אמר ליה ותהא צריכה י"ג כתמידתלמוד בבלי מנחות דף ז עמוד א
הלכה: גָּֽמְרוּ אֶת הַדָּבָר כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹפִין אֶת הַמְחַייֵב שֶׁיִּכְתּוֹב זַכַּאי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הַמְחַייֵב כּוֹתֵב חַייָב וְהַמְזַכֶּה כוֹתֵב זַכַּאי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. מְנַיִין כְּשֶׁיֵּצֵא לֹא יֹאמַר. אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַיי מְחַייְבִין. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. דְּלָא יְהֵא מָאן דְּהוּא מֵימַר. כַּמָּה בָעִית לִפְלוֹנִי מְזַכֶּה לִפְלוֹנִי בְדִינָא וְלָא שַׁבְקוֹן לִי. מַאי טַעֲמָא דְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּלָא יֵיתֵי חוֹרָן וְיִסְבּוֹר דִּכְווָתֵיהּ וְיֵיצַר. אוֹף פַּלָּן הֲוָה תַמָּן אוֹף הוּא טָעָה.תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ג הלכה י