משנה: נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים נִתְפָּֽרְדוּ הָרִימּוֹנִים נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת נֶחְתְּכוּ הַדִּלּוּעִים נִתְפָּֽרְשׂוּ הַכִּכָּרוֹת יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. הלכה: נָֽפְלוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּצְּעוּ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לֹא יַעֲלוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אָמַר בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַעֲלוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוֹגֵג יַעֲלוּ מֵזִיד לֹא יַעֲלוּ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. קָֽנְסוּ בְּשׁוֹגֵג מִפְּנֵי מֵזִיד. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. כְּבָר קְנָסוֹ בְיָדוֹ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. כַּיי דְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־הָאִיסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן שׁוֹגֵג מוּתָּר. מֵזִיד אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת. נִתְפַּתְּחוּ מֵאָה מוּתָּרוֹת. חֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת. וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיִּפָּתֵחוּ יִהְיוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לִכְשֶׁיִּפָּתֵחוּ הָא לְפַתֵּחַ לְכַתְּחִילָּה אָסוּר. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי שְׁאָלִין. דְּלַעַת שְׁלָקָהּ בְּבֵית אָבִיהָ מָהוּ שֶתִּטְבּוֹל לְמַעְשְׂרוֹת. לֵוִי שָׁאַל מָהוּ שֶׁתְּטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. שְׁלָקָהּ בִּמְחוּתֶּכֶת הִיא. מִילְתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר שֶׁהִיא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. תְּאֵינִים וַעֲנָבִים שֶׁצָּֽמְקוּ בְּאָבִיהֶן מְטַמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְהָרוֹדֶה מֵהֶן בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר. נִתְפָּֽרְסוּ כִּכָּרוֹת. מַּתְנִיתָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙ עַל־הַפֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת־פְּלִיטָ֑יו וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה׃כִּֽי־קָר֥וֹב יוֹם־יְהֹוָ֖ה עַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ׃כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ׃מקרא עובדיה פרק א פסוק יז
במאי עסקינן אילימא לשמו אשם נמי ליפטריה אלא לאו שלא לשמולעולם שלא לשמו ור"א היא דמקיש אשם לחטאת תנא עיקר וכ"ש לטפלת"ש דכי אתא רב דימי אמר תנא דבי ר' ליואי יכול שאני מוציא אף עולת מחוסר זמן בבעלים אשם נזיר ואשם מצורע (מנין ונסיב להו תלמודא לחיובא ולא ידענא מאי היא)תלמוד בבלי זבחים דף קטו עמוד א