משנה: נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים נִתְפָּֽרְדוּ הָרִימּוֹנִים נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת נֶחְתְּכוּ הַדִּלּוּעִים נִתְפָּֽרְשׂוּ הַכִּכָּרוֹת יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. הלכה: נָֽפְלוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּצְּעוּ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לֹא יַעֲלוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אָמַר בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַעֲלוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוֹגֵג יַעֲלוּ מֵזִיד לֹא יַעֲלוּ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. קָֽנְסוּ בְּשׁוֹגֵג מִפְּנֵי מֵזִיד. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. כְּבָר קְנָסוֹ בְיָדוֹ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. כַּיי דְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־הָאִיסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן שׁוֹגֵג מוּתָּר. מֵזִיד אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת. נִתְפַּתְּחוּ מֵאָה מוּתָּרוֹת. חֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת. וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיִּפָּתֵחוּ יִהְיוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לִכְשֶׁיִּפָּתֵחוּ הָא לְפַתֵּחַ לְכַתְּחִילָּה אָסוּר. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי שְׁאָלִין. דְּלַעַת שְׁלָקָהּ בְּבֵית אָבִיהָ מָהוּ שֶתִּטְבּוֹל לְמַעְשְׂרוֹת. לֵוִי שָׁאַל מָהוּ שֶׁתְּטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. שְׁלָקָהּ בִּמְחוּתֶּכֶת הִיא. מִילְתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר שֶׁהִיא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. תְּאֵינִים וַעֲנָבִים שֶׁצָּֽמְקוּ בְּאָבִיהֶן מְטַמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְהָרוֹדֶה מֵהֶן בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר. נִתְפָּֽרְסוּ כִּכָּרוֹת. מַּתְנִיתָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
שֶׁמָּכַרְתָּ לִי שֶׁנָּתַתָּ לִי בְּמַתָּנָה אָבִיךָ מְכָרָה לִי אָבִיךָ נְתָנָהּ לִי בְּמַתָּנָה הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה וְהַבָּא מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה אֵינוֹ צָרִיךְ טַעֲנָה:גְּמָ׳ פְּשִׁיטָאמַהוּ דְּתֵימָא הַאי גַּבְרָא מִיזְבָּן זְבִנָה לֵיהּ הַאי אַרְעָא וּשְׁטָרָא הֲוָה לֵיהּ וְאִירְכַס וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי סָבַר אִי אָמֵינָא מִיזְבָּן זְבִנָה לִי הַאי אַרְעָא אָמְרִי לִי אַחְוִי שְׁטָרָךְ הִלְכָּךְ לֵימָא לֵיהּ אֲנַן דִּלְמָא שְׁטָרָא הֲוָה לָךְ וְאִירְכַס כְּגוֹן זֶה פְּתַח פִּיךָ לָאִלֵּם הוּא קָא מַשְׁמַע לַןתלמוד בבלי בבא בתרא דף מא עמוד א
הלכה: אוֹר טוֹבֵל מִקַּח טוֹבֵל מֶלַח טוֹבֶלֶת תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת. שַׁבָּת טוֹבֶלֶת. חֲצַר בֵּית שְׁמִירָה טוֹבֶלֶת. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִקַּח בְּשַׁבָּת אֵינָהּ תּוֹרָה. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הַמְחוּוָר שֶׁבְּכוּלָּן זוֹ חֲצַר בֵּית שְׁמִירָה.הַכּוֹבֵשׁ עַד שֶׁיִּכְבּוֹשׁ כָּל־צָרְכּוֹ הַשּׁוֹלֵק עַד שֶׁיִּשְׁלוֹק כָּל־צָרְכּוֹ. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא הַמְהַבְהֵב שִׁיבֳּלִין בָּאוֹר נִטְבְּלוּ. בְּלֹא כָךְ אֵינָן מְחוּסָּרִין מְלָאכָה עַל יְדֵי הָאוֹר. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא גְמַר מְלַאכְתּוֹ. וְיֵידָא אָֽמְרָה דָא הַמְקַטֵּף שִׁיבֳּלִין לְעִיסָתוֹ לְאוֹכְלִין מְלִילוֹת נִיטְבְּלוּ לַעֲשׂוֹתָן עִיסָּה לֹא נִטְבְּלוּ.כָּבַשׁ וְשָׁלַק שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוּן הַמְמָרֵחַ כְּרִיּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נִטְבַּל וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא נִטְבַּל. אָמַר רִבִּי יוּדָן תַּמָּן אֵיפְשַׁר לוֹ [שֶׁלֹּא לְמָרֵחַ בְּרַם הָכָא אֶפְשַׁר לוֹ] שֶׁלֹּא לִכְבּוֹשׁ.תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ד הלכה א