עורלה פרק ג-ו דפי תלמוד ירושלמי

משנה: נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים נִתְפָּֽרְדוּ הָרִימּוֹנִים נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת נֶחְתְּכוּ הַדִּלּוּעִים נִתְפָּֽרְשׂוּ הַכִּכָּרוֹת יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. הלכה: נָֽפְלוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּצְּעוּ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לֹא יַעֲלוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אָמַר בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַעֲלוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוֹגֵג יַעֲלוּ מֵזִיד לֹא יַעֲלוּ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. קָֽנְסוּ בְּשׁוֹגֵג מִפְּנֵי מֵזִיד. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. כְּבָר קְנָסוֹ בְיָדוֹ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. כַּיי דְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־הָאִיסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן שׁוֹגֵג מוּתָּר. מֵזִיד אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת. נִתְפַּתְּחוּ מֵאָה מוּתָּרוֹת. חֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת. וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיִּפָּתֵחוּ יִהְיוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לִכְשֶׁיִּפָּתֵחוּ הָא לְפַתֵּחַ לְכַתְּחִילָּה אָסוּר. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי שְׁאָלִין. דְּלַעַת שְׁלָקָהּ בְּבֵית אָבִיהָ מָהוּ שֶתִּטְבּוֹל לְמַעְשְׂרוֹת. לֵוִי שָׁאַל מָהוּ שֶׁתְּטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. שְׁלָקָהּ בִּמְחוּתֶּכֶת הִיא. מִילְתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר שֶׁהִיא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. תְּאֵינִים וַעֲנָבִים שֶׁצָּֽמְקוּ בְּאָבִיהֶן מְטַמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְהָרוֹדֶה מֵהֶן בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר. נִתְפָּֽרְסוּ כִּכָּרוֹת. מַּתְנִיתָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.