משנה: הַלּוּקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּיטְמָא יִיפָּדֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יִיקָּבֶר. אָֽמְרוּ לֹו לְרִבִּי יְהוּדָה מָה אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַצְמוֹ שֶׁנִּטְמָא הֲרֵי זֶה נִפְדֶּה. הַלּוּקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּיטְמָא אֵינוֹ דִין שֶׁיִיפָּדֶה. אָמַר לָהֶן לֹא אִם אָמַרְתֶּם בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַצְמוֹ שֶׁכֵּן הוּא נִפְדֶּה בְּטָהוֹר וּבְרִחוּק מָקוֹם תֹּאמְרוּ בְּלָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ נִפְדֶּה בְּטָהוֹר וּבְרִיחוּק מָקוֹם. צְּבִי שֶׁלְּקָחוֹ בְכֶסֶף מַעֲשֵׂר וּמֵת יִיקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יִיפָּדֶה. לְקָחוֹ חַי וּשְׁחָטוֹ וְנִטְמָא יִיפָּדֶה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִיקָּבֵר. לְקָחוֹ שָָׁחוּט וְנִטְמָא הֲרֵי הוּא לֹו כְפֵירוֹת. הַמַּשְׁאִיל קַנְקַן לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי אַף עַל פִּי שֶׁגָּפָן לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. זָלַף לְתוֹכָן סְתָם עַד שֶׁלֹּא גָפָן לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר מִשֶּׁגָּפָן קָנָה מַעֲשֵׂר. עַד שֶׁלֹּא גָפָן עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. מִשֶּׁגָּפָן מְקַדְּשׁוֹת כָּל־שֶׁהֵן. עַד שֶׁלֹּא גָפָן תּוֹרֵם מֵאַחַת עַל הַכֹּל מִשֶּׁגָּפָן תּוֹרֵם מִכָּל־אַחַת וְאַחַת. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים מְפַתֵּחַ וּמְעָרֶה לְגַת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְפַתֵּחַ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעָרוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִימָּכֵר סְתוּמוֹת אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמָּכֵר פְּתוּחוֹת לֹא יָצָא הַקַּנְקַן לְחוּלִין. וְאִם רָצָא לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לִמְכּוֹר בְּמִידָּה יָצָא הַקַּנְקַן לְחוּלִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חוּץ מִקַּנְקַנֶּיהָ יָצָא הַקַּנְקַו לְחוּלִין. הלכה: מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יוּדָה. כֶּסֶף רִאשׁוֹן וְלֹא כֶסֶף שֵׁינִי. אֶלָּא מִן מָה דְּאִינּוּן מֵתִיבִין לֵיהּ מִקַּל וָחוֹמֵר הוּא מוֹתִיב לוֹן מִקַּל וָחוֹמֵר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צְבִי עָשׂוּ כְקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת לִטְעוֹן הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא בְהֵמָה טְמֵיאָה מַהוּ שֶׁתִּיטְעַן עֲֲֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. אָמַר לֵיהּ אִילוּלֵי דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן חַיָּה טְהוֹרָה אֵינָהּ טְעוּנָה עֲמָדָה וְהַעֲרָכָה בְּהֵמָה טְמֵיאָה לֹא. אָמַר רִבִּי הִילָא וְתַנֵּי כֵן וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ. מַה בְּהֵמָה טְמֵיאָה מְיוּחֶדֶת שֶׁשָּׁוָה שְׁעַת פִּדְיוֹנָהּ לִשְׁעַת הֶקְדֵּישָׁהּ. אַף אֲנִי אַרְבֶּה אֶת הַמֵּיתָה שֶׁשָּׁוָה שְׁעַת פִּדְיוֹנָהּ לִשְׁעַת הֶקְדֵּישָׁהּ. וּמוֹצִיא אֶת שֶׁאָמַר הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ וּמֵיתָה שֶׁלֹּא שָׁװָת שְׁעַת פִּדְיוֹנָהּ לִשְׁעַת הֶקְדֵּישָׁהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן חֲמוֹר מוֹעֲלִין בָּהּ וּבַחֲלָבָּהּ. וְחָלָב לָאו כְּמֵיתָה הִיא. וְכָל־שֶׁהוּא טָעוּן פִּדְיוֹן מוֹעֲלִין בּוֹ. אִין תִּפְתְּרִינֵיהּ לְשֵׁם הִילְכוֹת מֵיתָה לֹא יָכִיל דְּתַנִינָן חֲמוֹר. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא תִּיפְתָּר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת אֵין טְעוּנִין עֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. אָמַר לֵיהּ אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן לָמָּה לִי חֲמוֹר אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל־בְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אָֽמְרָה תוֹרָה פּוֹרְטֵיהוּ בַמִּקְדָּשׁ וְכוֹנְסֵהוּ בִגְבוּלִין מַה בְּמִקְדָּשׁ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. אַף בִּגְבוּלִין נִתְפָּשׂ קַנְקַן מַעֲשֵׂר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא. אִם עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם מְקַדְּשׁוֹת כָּל־שֶׁהֵן. אִם עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם תּוֹרֵם מִכָּל־אֶחָד וְאֶחָד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁל יַיִן אֲבָל בְּשֶּׁלְשֶׁמֶן בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין שֶׁגָּפָן לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין מִשֶּׁגָּפָן עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין מִשֶּׁגָּפָן תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי מָה בֵּינָהּ לַחֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן. אִלּוּ חֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן שֶׁמָּא אֵין תּוֹרְמִין וּמֲעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּשְּׁבָה. רִבִּי בָּא אָמַר עַל הַשְּׁנִייָה. אָמַר רְבִיעִית חוּלִין יֵשׁ לִי בְּחָבִית זוֹ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן רִבִִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חוּץ מִקַּנְקִַַנָּהּ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין.
הלכה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁיֵּשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה. אֲבָל אֵין נְכָסִים לַלּוֹוֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. וְאִם אָמַר. עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה. יִפָּרַע מִן הֶעָרָב וַאֲפִילוּ יֵשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה.תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק י הלכה ח
גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן (ויקרא כד, ה) שני עשרונים יהיה החלה האחת מלמד שנילושות אחת אחתמנין שאף שתי הלחם כך תלמוד לומר יהיה ומנין שאפייתן שתים שתים תלמוד לומר (ויקרא כד, ו) ושמת אותם יכול אף שתי הלחם כן תלמוד לומר אותםהאי אותם הא אפיקתיה אם כן לימא קרא ושמתם מאי ושמת אותם שמעת מיניה תרתי:תלמוד בבלי מנחות דף צד עמוד א