משנה: הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת וְכֵן הַגַּבָּאִים שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הַכֵּלִים נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל אַף עַל הַתְּרוּמָה׃ הלכה: הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת הַבַּיִת טָמֵא. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. וּבִירוּשָׁלַיִם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ אֲפִילוּ יֵשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. פָּתַר לָהּ פֶּתֶר חוֹרָן. נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. וּבִירוּשָׁלַיִם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יְרֽוּשָׁלַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחוּבְּרָה לָּהּ֥ יַחְדָּֽו׃ עִיר שֶׁהִיא עוֹשָׂה כָל־יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִּשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּבִלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים.
וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃וַיָּ֣קׇם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃מקרא יונה פרק ג פסוק ד
וְעֵד אֶחָד נָאֱמָן. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁאֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמוֹד עָלָיו. וְחָשׁ לוֹמַר. עַד דְּהוּא עֲלִיל וּנְפַק הִיא מַנָהָרָה. חֲכִימָא הִיא מִילְּתָא. אָמַר עֵד אֶחָד. נוֹלַד אִישׁ פְּלוֹנִי בַשַּׁבָּת. מַלִּין אוֹתוֹ עַל פִּיו. חֲשֵׁיכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת. מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ עַל פִּיו. רִבִּי אִמִּי מְטַלְטֵל עַל פּוּמָה דִמְלַוִּיתָא. רִבִּי מַתַּנְייָה מְטַלְטֵל עַל פּוּם אִיבִירִיתָה דְזִהֲרָה. רִבִּי אִימִּי מָל עַל פִּי נָשִׁים. דְאָֽמְרָן. שִׁמְשָׁא הֲווָת עַל סוּסִיתָה.מַכִּירוֹ מַכִּירָיו מָהוּ לְחַלֵּל עָלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר [רִבִּי] נוֹהֲרַיי כָּאן שַׁנְייָה. מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרַדָתִּי לְהָעִיד עַל עֵד אֶחָד בְּאוּשָׁא. וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לִי אֶלָּא עִילָּה בִיקַּשְׁתִּי לְהַקְבִּיל פְּנֵי חֲבֵירַיי.וּמַה קִיְלְקוּל הֲוָה תַמָּן. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עֲצֶרֶת לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְהָיוּ יוֹצְאִין עָלָיו מִבָּעֶרֶב בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ. מֵעַתָּה עַל נִיסָן לָא יְקַבְּלִינוּן. עַל שְׁאַר יַרְחַייָא יְקַבְּלִינוּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עִיקַּר קִלְקַלתְּהוֹן מִן אָדָר הֲווָת. מֵעַתָּה כַּד הִיא דִכְווַתְהוֹן יְקַבְּלִינוּן. אִין לֵית הִוּא דִכְווַתְהוֹן לָא יְקַבְּלִינוּן. זוֹ מִפְּנֵי זוֹ. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּֽׂכְרוּ בַייְתוּסִין שְׁנֵי עֵידֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד עַל הַחוֹדֶשׁ שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ. וּבָא אֶחָד וְהֵעִיד עֵדוּתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וּבָא אַחֵר וְאָמַר. עוֹלֶה הָיִיתִי בְּמַעֲלֶה אֲדוּמִים וּרְאִיתִיו רָבוּץ בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים רֹאשׁוֹ דוֹמֶה לָעֶגֶל אָזְנָיו דּוֹמוֹת לַגְּדִי. וּרְאִיתִיו וְנִבְהַלְתִּי וְנִרְתַּעְתִּי לַאֲחוֹרַיי. וַהֲרֵי מָאתַיִם זוּז קְשׁוּרִים בַּאֲפוּנְדָּתִי. אָֽמְרוּ לוֹ. הֲרֵי מָאתַיִם זוּז נְתוּנִין לָךְ בְמַתָּנָה. וּשְׁלוֹחֶיךָ יָבוֹאוּ וְיִלְקוּ. אַתָּה לָמָּה הִכְנַסְתָּה עַצְמָךְ לְמִסְפֵּק. אָמַר לָהֶן. רָאִיתִי אוֹתָם מְבַקְּשִׁין לְתַטְעוֹת אֶת חֲכָמִים. אָמַרְתִּי. מוֹטָּב שֶׁאֵלֵךְ אֲנִי וְנוֹדִיעַ לַחֲכָמִים.תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ב הלכה א