משנה: הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְחַלֵּף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל. אָמַר רִבִּי יוּדָה רוֹצָה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוּשָׁה מֵחֲתָנָהּ. וּמוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בְנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית. הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אַף קַדְמִיתָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ כְּנוֹתֵן לְפוּנְדָּקִית. וְרַבָּנָן אָֽמְרִין הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ כְּנוֹתֵן לִשְׁכֵנָתוֹ. כְּהָדָא דְתַנִּי הַנּוֹתֵן לִשְׁכֵנָתוֹ פַּת לַאֲפוֹת בּוֹ תַּבְשִׁיל לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת. אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁנָּתַן לָהּ שְׂאוֹר וְתַבְלִין. אֲבָל אִם לֹא נָתַן לָהּ שְׂאוֹר וְתַבְלִין חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וּמִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת. מַה חֲמוֹתוֹ מִן הָאֵירוּסִין אוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית. שַׁנְייָא הִיא תַּמָּן בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. אוֹף הָכָא לָא שַׁנְייָא בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין.
וּבְכׇל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים׃(ותבואינה) [וַ֠תָּב֠וֹאנָה] נַעֲר֨וֹת אֶסְתֵּ֤ר וְסָרִיסֶ֙יהָ֙ וַיַּגִּ֣ידוּ לָ֔הּ וַתִּתְחַלְחַ֥ל הַמַּלְכָּ֖ה מְאֹ֑ד וַתִּשְׁלַ֨ח בְּגָדִ֜ים לְהַלְבִּ֣ישׁ אֶֽת־מׇרְדֳּכַ֗י וּלְהָסִ֥יר שַׂקּ֛וֹ מֵעָלָ֖יו וְלֹ֥א קִבֵּֽל׃וַתִּקְרָא֩ אֶסְתֵּ֨ר לַהֲתָ֜ךְ מִסָּרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֶעֱמִ֣יד לְפָנֶ֔יהָ וַתְּצַוֵּ֖הוּ עַֽל־מׇרְדֳּכָ֑י לָדַ֥עַת מַה־זֶּ֖ה וְעַל־מַה־זֶּֽה׃מקרא אסתר פרק ד פסוק ו
שלשלת דוסקאות הרי זו טהורה ושל משוחות הרי זו טמאה מפני שממתיח בה את אוהלין. ושל קופלאות ושל שאר כל הכלים המשמש את הטמא טמא והמשמש את הטהור טהור. שלשלת הסיטונות טמאה מפני שהיא עשויה לכפיתה של בעלי בתים אם התקינה לשמירה טמאה רבי יוסי אומר אחד החוט ואחד השלשלת ואחד המשיחה היו שנים או שקשר חלזון בראשה טמאה.קנה מאזנים של סרוקות יש בו אונקיות ואין בו אונקלאות יש בו אונקלאות ואין בו אונקיות טמא פרשו <אונקלאותיו> טהור וכשהוא מחברן חיבור לטומאה ולהזאה. דלוסקת הנעול וכן קלוסטרא הנעולה חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה. טורטיני שיש בה בית קיבול מעות טמאה ואינו טמא אלא המשמש את הצורך הכיפים שלו של מתכת בין מקבלות ובין שאין מקבלות טמאה ושל עץ ושל עצם ושל זכוכית מקבלות טמאות ושאין מקבלות טהורות חיברה לקנה וקנה לטורטני כולו חיבור אחד. פיקטו שיש בה בית קיבול שמן טמאה בית קיבול נר טהורה ואינו מטמא אלא המשמש את הצורך תמירות שלה של מתכת בין מקבלות בין שאין מקבלות טמאות ושל עץ ושל עצם ושל זכוכית מקבלות טמאות ושאין מקבלות טהורות.מנורה שיש בה בית קיבול שמן טמאה בית קיבול נר טהורה ואינו טמא אלא המשמש את הצורך ומסמר שהוא תולה בו את המשפכים טהור והמשפכים טמאין ואין חיבור לו אקונביאות שבמגדלים שבקנופות והסופין והסטיון שלהם הרי אלו טהורין שאינן עשויות אלא לנוי אונקלי של שידה טמאה ואם היתה באה במדה טהורה אמר רבי יהודה מפני מה של רוכלין שלפניו טמאה מפני שהוא תולה בה ושל אחריו טהורה מפני שהיא עשויה לשמירה. כסוי טני של מתכת של בעלי בתים רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין ושל עץ טהור היה משוקע עד חציו ועד שלישו טמא מפני שהוא ככסוי קביא פחות מכן טהור מפני שהוא ככסוי קמטרא ומפני מה דלת שבמגדל של רופאים טמאה מפני שהוא נותן עליה איספלניאות ותולה בה את המספרים רבי יוסי ברבי יהודה אומר מפני שהוא מעצב עליה את התינוק אמרו לו א"כ תהא טמאה מדרס.תוספתא כלים מציעא פרק ב תוס ה