משנה: אֶתְרוֹג הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. שֶׁל עָרְלָה פָּסוּל. שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה פָּסוּל וְשֶׁל טְהוֹרָה לֹא יִטּוֹל וְאִם נָטַל כָּשֵׁר. וְשֶׁל דְּמַאי בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין. וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְשֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם לֹא יִטּוֹל וְאִם נָטַל כָּשֵׁר׃ הלכה: כְּתִיב פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙. עֵץ שֶׁפִּרְיוֹ הָדָר וְעֵצוֹ הָדָר. אֵי זֶה זֶה. זֶה אֶתְרוֹג. אִין תֵּימַר רִימּוֹנָא. (עֵצוֹ) [פִּרְיוֹ] הָדָר וְאֵין (פִּרְיוֹ) [עֵצוֹ] הָדָר. אִין תֵּימַר חָרוּבָא. עֵצוֹ הָדָר וְאֵין פִּרְיוֹ הָדָר. אֵי זֶה זֶה. זֶה אֶתְרוֹג. הָדָר. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שֶׁהוּא דָר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לַחֲבֵירָתָהּ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. תִּירְגֵּם עֲקִילַס. הָדָר הִידוֹר. אִילָן שֶׁהוּא גָדֵל עַל פְּנֵי הַמַּיִם. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙. עֵץ שֶׁפִּרְיוֹ הָדָר וְעֵצוֹ הָדָר. טַעַם פִּרְיוֹ כְטַעַם עֵצוֹ. טַעַם עֵצוֹ כְטַעַם פִּרְיוֹ. פִּרְיוֹ דוֹמֶה לְעֵצוֹ. עֵצוֹ דוֹמֶה לְפִרְיוֹ. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה אֶתְרוֹג. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִייָא בָעֵי. מַתְנִיתָא דְלָא כְבֵית שַׁמַּי. דְּתַנִּינָן. וְשֶׁלְדְּמַאי בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְשֶׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִּירוּשָׁלַיִם לֹא יִטּוֹל. וְאִם נָטַל כָּשֵׁר׃
איתיביה הקדיש שלשה אילנות ממטע עשרה לבית סאה הרי זה הקדיש את הקרקע ואת האילנות שביניהם כשהוא פודה פודה בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסףפחות מיכן או יתר על כן או שהקדישן בזה אחר זה ה"ז לא הקדיש לא את הקרקע ולא את האילנות שביניהםולא עוד אלא אפי' הקדיש אילנותיו ואח"כ הקדיש קרקע כשהוא פודה פודה את האילנות בשוויהן וחוזר ופודה קרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסףתלמוד בבלי ערכין דף יד עמוד א
אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה. כְּגוֹן צְנָ֥ן וַֽחֲדָשָׁ֖ה וּמִגְדַּל־גָּֽד׃ שֶׁיֶשׁ בָּהּ חֲמִשָּׁה דִּיוּרִין. אֲפִילוּ אֲנָשִׁים נָשִׁים וָטָף. אַסִּי אָמַר. וּבִלְבַד יִשְׂרָאֵל. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל שִׂמְעוֹן בַּר חִייָה בְשֵׁם רַב. בִּפְתוּחִין לְתוֹכָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִכֵּיוָן שֶׁהֵן פְּתוּחִין לְתוֹכָהּ נַעֲשׂוּ כוּלָּן רְשׁות אַחַת.תלמוד ירושלמי עירובין פרק ה הלכה ה