משנה: מִן הַמּוֹדִיעִית וְלִפְנִים נֶאֱמָנִין עַל כְּלֵי חֶרֶשׁ. וֹמִן הַמּוֹדִיעִית וְלַחוּץ אֵין נֶאֱמָנִין. כֵּיצַד הַקַּדָּר שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת הַקְּדֵירוֹת נִכְנַס לִפְנִים מִן הַמּוֹדִיעִית הוּא הַקַּדָּר וְהֵן הַקְּדֵירוֹת וְהֵן הַלּוֹקְחִין נֶאֱמָן. יָצָא אֵינוֹ נֶאֱמָן׃ הלכה: מַתְנִיתָה בִּכְלֵי חֶרֶשׂ הַדָּקִּים. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. הוּא הַקַּדָּר וְהֵן הַקְּדֵירוֹת וְהֵן הַלּוֹקְחִין. וּקְדֵירוֹת לֹא כְלֵי חֶרֶשׂ דָּקִּין הֵן. נָֽגְעוּ בוֹ טַהֲרוֹת. מִן הַמּוֹדִיעִית וְלִפְנִים טִימֵּא מַשְׁקֶה אֶת הַכֶּלִי. הָיָה מָלֵא מַיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נֶאֱמָן עַל הַכֶּלִי וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּשְׁקֶה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נֶאֱמָן עַל זֶה וְעַל זֶה. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִם אָמַר לוֹ הִפְרַשְׁתִּי לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קוֹדֶשׁ נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. תִּיפְתָּר בָּאוֹמֵר. עַד שֶׁאֲנִי חָבֵר הִפְרַשְׁתִּיהָ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין חֲבֵירוּת לַמַּיִם.
וליהדר דינא ותיתי במה הצד משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבחומאי קסבר אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא אפי' בכור נמי אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי תבעיאמר רבינא לעולם קסבר קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא והכא בבכור שנזרק דמו קודם חורבן הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים ומקשינן בשרו לדמו מה דמו במזבח אף בשרו במזבח ומקיש מעשר לבכורתלמוד בבלי מכות דף יט עמוד א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃מקרא ויקרא פרק יב פסוק ד