משנה: בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת רִבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמָאָה. וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָן: הלכה: שְׁמוּאֵל אָמַר. טָעוּ חֲמִשָּׂה זִקֵינִים שֶׁהוֹרוּ לָרִבִּי טַרִפוֹן בְּלוֹד. אָמַר רַב מַתָּנָה. בִּבְכוֹר הֲוָה עוֹבִדָא. אָמַר רִבִּי אַבִּין. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּיטְמֵאת. מַה זוֹ קוֹדֶשׁ אַף זוֹ קוֹדֶשׁ. בְּעוֹן קוֹמֵי לֵוִי. מָהוּ לִרְאוֹת אֶת הַטְּרֵפָה בְבַיִת אָפֵל. אָמַר. לְאַפֵּק לְבָר. רִבִּי אִמִּי בָעֵי. שְׁמַעְנָן. אֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בְּבַיִת אָפֵל. שְׁמַעְנָן. אֵין רוֹאִין אֶת הַטְּרֵפָה בְבַיִת אָפֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לָא מִטַּעַם הַזֶּה. אֶלָּא שֶׁמָּא תִימָּצֵא טְרֵיפָה וִיהֵא אָסוּר לְטַלְטְלָהּ. אַתְייָא דְּרַב מַתָּנָה כִשְׁמוּאֵל. וּדְלֵוִי כְרַב. אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָֹה.
הלכה: הַמּוֹצִיא זִבְלוֹ כול׳. תַּנֵּי. פּוֹרֵק אָדָם זִבְלוֹ בְפֶתַח חֲצֵירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְפַנּוֹתוֹ מִיַּד. אֲבַל לַשְׁהוֹתוֹ אָסוּר. בָּא אֶחָד וְהוּזָּק הֲרֵי זֶה חַייָב. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בְּשָׁעַת הַזְּבָלִים פּוֹרֵק אָדָם זִבְלוֹ בְפֶתַח חֲצֵירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּתְפָּרֵךְ בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְהֵמָה ל̇ יוֹם. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. פּוֹרֵק אָדָם עַפְרוֹ בְפֶתַח חֲצֵירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לִשְׁרוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ עַל גַּבֵּי דִּימוֹס מִיַּד. לַשְׁהוֹתוֹ אָסוּר. בָּא אֶחָד וְהוּזָּק בּוֹ חַייָב. לֹא יְהֵא גוֹבֵל בְּצַד זֶה [וּבוֹנֶה בְצַד זֶה] אֶלָּא בְמָקוֹם שֶׁבּוֹנֵהוּ. פּוֹרֵק אָדָם אֲבָנָיו בְפֶתַח חֲצֵירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְפַנּוֹתָן מִיַּד. לַשְׁהוֹתָן אָסוּר. בָּא אַחֵר וְהוּזָּק בָּהֶן חַייָב. מָסָר הַחוֹצֵב לַגַּמָּל הַגַּמָּל חַייָב. גַּמָּל לַסַּתָּת הַסַּתָּת חַייָב. סַתָּת לַסַּבָּל הַסַּבָּל חַייָב. הֶעֱלָה עַל גַּבֵּי בִימוֹס וְהָיָה מְפַקְפֵּק בָּהּ וְנָֽפְלָה הָאַרְדִּכַל חַייָב. מְסָרָהּ (הַסַּתָּת לַסַּבָּל) [הַחַצָּב לַסַּתָּת] וְהוּזַּק בֵּין בְּסִיתּוּת בֵּין בָּאֶבֶן הַסַּתָּת חַייָב. הַסַּתָּת לַסַּבָּל וְהוּזַּק בְּסִיתּוּת הַסַּתָּת חַייָב. בָּאֶבֶן הַסַּבָּל חַייָב. עָֽלְתָה וְיָֽשְׁבָה בְדִימוֹס וְנָֽפְלָה פָטוּר.תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק י הלכה ה
אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן אין בין זב לזבה אלא שהזב טעון ביאת מים חיים זבה אין טעונה ביאת מים חיים [אין בין זבה לנדה אלא קרבן אין בין קרבן זבה ליולדת אלא הבאת קרבן אין בין נדה לשומרת יום כנגד יום אלא ספירת שבעה בלבד].אין בין בית [המוסגר] לבית המוחלט אלא שהבית [מוסגר מטמא בתוכו] והמוחלט מתוכו ומאחוריו [זה וזה מטמא בביאה] אבנים שיש בהן נגע מטמאות מאחוריהן אין בין נדרים לנדבות אלא שהמקדיש נדרים לבדק הבית ואבדו חייב באחריותן נדבות אין משלם אלא טובת הנאתו בלבד.אין בין במות יחיד לבמות צבור אלא כל שנדר ונדב קרב בבמות יחיד [כל] שאין נדר ונדב קרב בבמת צבור. אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה בנין אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה.תוספתא מגילה פרק א תוס יד