משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נָנָס אוֹמֵר מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּבִּיכּוּרִים. הַבִּיכּוּרִים וְתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים וְעִיטּוּר בִּיכּוּרִים. תּוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים מִין בְּמִינוֹ וְעִיטּוּר בִּיכּוּרִים מִין בְּשֶׁאִינוֹ מִינוֹ. תּוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים נֶאֱכֶלֶת בְּטַהֲרָה וּפְטוּרָה מִן הַדְּמַאי וְעִיטּוּר הַבִּיכּוּרִים חַייָב בַּדְמַאי. הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל־עַמָּא מוֹדוּ שֶׁמְּעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין לָאָרֶץ. שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם טוֹעִין שֶׁמְּבִיאִין בִּיכּוּרִין לְחוּץ. לְאֵלֶּא מַפְלִיגִין בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב. מָאן דְּאָמַר מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִים מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. מָאן דְּאָמַר אֵין מְעַטְּרִין אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין. אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. אָמַר רִבִּי מָנָא כָּל־עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. שֶׁבְּנֵי אָדָם טוֹעִין לוֹמַר שֶׁמְּבִיאִין בִּיכּוּרִין מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. מַה פְלִיגִין. בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מָאן דְּאָמַר מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִים מֵחוּץ לָאָרֶץ. מָאן דְּאָמַר אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִים אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין. אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִים חוּץ לָאָרֶץ.
נוטלין ארבעה או חמשה זה בצד זה ואינן חוששין משום ד' דברים משום שמא נטמאו ומשום שמא נעשתה בהן מלאכה ומשום שמא לא נטלו מן הכלי ומשום שמא לא ניטלו מן הרביעית. אבל הנוטל והנותן לחבירו בחפניו ידיו טמאות שמא תחלה לא נטל מן הכלי משתי ידיהן זה משמינית וזה משמינית אע"פ שמתערבין בקילוח ידיהן טמאות שמתחלה לא נטלו מן הרביעית.אלו פוסלין לידים אוכל ראשון והמדף והמשקין ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש הנוגע ברצועה טהור עד שיצא בקציצה ר' יוסי אומר משום ר"ש הנוגע בקציצה טהור עד שיגע ברצועה. ספר שבלה אם יכול ללקט הימנו שמונים וחמשה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים. מגילה שכתוב בה שמונים וחמשה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים. חבר בה יריעות אחרות היא מטמאה את הידים והשאר אינה מטמאה את הידים ר' יהודה אומר הגליון שבתחלת הספר וכדי הקיף כולן מטמאין את הידים ב"ה ושמע על תינוק להתלמד בו אע"פ שאינו רשאי לעשות מטמא את הידים.המשיחות והרצועות שתפרן בספר אע"פ שאינו רשאי לקיימן מטמאות. תיק הספרים ומטפחות ותיבה של ספר בזמן שהן טהורות מטמאות את הידים הברכות אע"פ שיש בהן מאותיות ומענינות הרבה שבתורה אינן מטמאות את הידים. הגליונים ספרי מינין אינן מטמאות הידים. ספרי בן סירא וכל הספרים שנכתבו מכאן ואילך אינן מטמאין את הידים.תוספתא ידיים פרק ב תוס ו
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בוֹ, הַפַּת מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין טַעַם כַּמּוֹן, אֶלָּא רֵיחַ כַּמּוֹן:
תִּלְתָּן שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל יַיִן, בִּתְרוּמָה, בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אִם יֵשׁ בַּזֶּרַע כְּדֵי לִתֵּן טַעַם, אֲבָל לֹא בָעֵץ. בִּשְׁבִיעִית וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְהֶקְדֵּשׁ, אִם יֵשׁ בַּזֶּרַע וּבָעֵץ כְּדֵי לִתֵּן טָעַם:
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, יִדָּלֵקוּ. הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֶבֶל, כּוֹתֵשׁ, וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֶשׁ בָּהֶם, וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ. אִם הִפְרִישׁ, לֹא יֹאמַר אֶכְתּוֹשׁ וְאֶטֹּל אֶת הָעֵץ וְאֶתֵּן אֶת הַזֶּרַע, אֶלָּא נוֹתֵן הָעֵץ עִם הַזָּרַע:
משנה תרומות פרק י משנה ז