משנה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שָׁלֹשׁ נָשִׁים לָשׁוֹת כְּאַחַת וְאוֹפוֹת בְּתַנּוּר אֶחָד זוֹ אַחַר זוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ נָשִׁים עוֹסְקוֹת בַּבָּצֵק אַחַת לָשָׁה וְאַחַת עוֹרֶכֶת וְאַחַת אוֹפָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא כָל־הַנָּשִׁים וְלֹא כָל־הָעֵצִים וְלֹא כָל־הַתַּנּוּרִים שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל תִּפַּח תִּלְטוֹשׁ בְּצוֹנֵין׃ הלכה: תַּנֵּי. הָרִאשׁוֹנָה כְדֵי שֶׁיְּהֵא כְדֵי הַסִּיקָה. וְהַשְּׁנִייָה כְדֵי שְׁנֵי הַסִּיקִין וַאֲפִייָה אַחַת. וְהַשְּׁלִישִׁית כְּדֵי שְׁלֹשָׁה הַסִּיקִין וּשְׁתֵּי אֲפִיּוֹת. אִם עָשָׂת כִּכַּר רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן כְדֵי שְׁלֹשָׁה הַסִּיקִין וְשָׁלֹשׁ אֲפִיּוֹת. תַּנֵּי. גָּֽמְרָה זֶה לִישָׁתָהּ וְגָֽמְרָה זֶה קִיטוּפָהּ וְגָֽמְרָה זֶה הַסִּיקָהּ. הָרִאשׁוֹנָה שׁוֹהָא כְדֵי הַסִּיקָה. וְהַשְּׁנִייָה כְדֵי הַסִּיקָה וַאֲפִיַית חֲבֵירָתָהּ. וְהַשְּׁלִישִׁית כְּדֵי שְׁנֵי הַסִּיקִין וַאֲפִייָה אַחַת. אִם עָשָׂת כִּכַּר רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן כְּדֵי שְׁנֵי הַסִּיקִין וְשְׁתֵּי אֲפִיּוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שָׁלֹשׁ נָשִׁים לָשׁוֹת כְּאַחַת וְאוֹפוֹת בְּתַנּוּר אֶחָד זוֹ אַחַר זוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ נָשִׁים עוֹסְקוֹת בַּבָּצֵק. אַחַת לָשָׁה וְאַחַת עוֹרֶכֶת וְאַחַת אוֹפָה. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וְאַחֶרֶת בָּאָה וְלָשָׁה תַחְתֵּיהֶן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בַּחִיטִּין שְׁלֹשָׁה קַבִּין. וּבַשְּׂעוֹרִין אַרְבָּעַת קַבִּין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בַּחִיטִּין אַרְבָּעַת קַבִּין. וּבַשְּׂעוֹרִין שְׁלֹשָׁה קַבִּין. מָאן דְּאָמַר. בַּחִיטִּין שְׁלֹשָׁה קַבִּין. בְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שַׁמְנוּנִית. בַּשְּׂעוֹרִין אַרְבָּעַת קַבִּין. בְּשֶׁאֵין בָּהֶן שַׁמְנוּנִית. מָאן דְּאָמַר. בַּחִיטִּין אַרְבָּעַת קַבִּין. דְּאיִנּוּן חַטְייָן. וּבַשְּׂעוֹרִין שְׁלֹשָׁה קַבִּין. דְּאִינִּין רְטִישִׁין.
[בספר אחר] [כנסה הראשון לשם נשואין אע"פ שלא נסתרה אם יש עדים שנתיחדה עמו כדי בעילה כנסה בחזקת שהיא כשירה ונמצאת איילונית אע"פ שלא נסתרה ויש עדים שלא נתיחדה עמו כדי בעילה] אין השני יכול לטעון טענת בתולין לפיכך אין כתובתה אלא מנה טענת בתולין כל שלשים יום דברי ר' מאיר [ר' אומר] אם נסתרה מיד לא נסתרה אפילו לאחר שלשים.המוציא שם רע ונמצאו עדיו זוממין הוא לוקה ונותן ד' מאות זוז והזוממין מקדימין לבית הסקילה ואם היתה יתומה הוא לוקה וכתובתה קיימת ונותן ד' מאות זוז והזוממין מקדימין לבית הסקילה לא אמר לעדים שיעידו אלא [הם] באו מאליהן והעידו הוא אין לוקה ואין נותן ד' מאות זוז והזוממין מקדימין לבית הסקילה [זינתה כשהיא נערה ומשבגרה הוציא עליה שם רע הוא אין לוקה ואין נותן ד' מאות זוז והיא וזוממין מקדימין לבית הסקילה].היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני כהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת [שהוא] עדות שהאשה כשרה לה ר' יהושע אומר אינה נאמנת אמר להם ר' יהושע אי אתם מודים בשבויה שנישבית והיא אומרת טהורה אני שאינה נאמנת אמרו לו [לא] אם אמרת בשבויה [שנשבית לבין העובדי כוכבים] שיש לה עדים תאמר בזו שאין לה עדים אמר להם וכי מה עדות גדולה מזו שהרי כריסה בין שיניה אמרו לו [מפני שהעובדי כוכבים חשודין על העריות] אמר להם אין אפוטרופוס לעריות [במה דברים אמורים בעדות שבגופה אבל בולד הכל מודים שהוא שתוקי].תוספתא כתובות פרק א תוס י
נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רֻבּוֹ, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. נִטְמָא מִעוּטוֹ, וְהַנּוֹתָר, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצַּיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה, בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה:
הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטְמָא, יִשָּׂרֵף מִיָּד. נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ, תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיִשָּׂרֵף בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִין:
הָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין, וְהַנּוֹתָר, יִשָּׂרְפוּ בְשִׁשָּׁה עָשָׂר. חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב:
משנה פסחים פרק ז משנה יא